סבירוני היא יוצרת תיאטרון עצמאית מובילה וזוכת פרסים. עבודותיה מועלות כבר שמונה-עשרה שנים בכ – 20 מדינות ברחבי העולם וזכו לשבחים ופרסים בינלאומיים. היא מביאה שפה תיאטרלית אישית וחדשנית, לה היא נוהגת לקרוא "עיצובימוי", תוך שימוש בז'אנרים מעורבים ובהומור. התיאטרון שלה נמצא במחקר מתמיד אחר דרכי – ביטוי לתהליכים פסיכולוגיים עמוקים והפיכתם לאירועים פרפורמטיבים מופלאים. העולם שלה הוא פיוטי ומופשט, סוריאליסטי, אבסורדי ובועט. בשנת 2018 הצליחה, למצוא את השפה שחיפשה משך שנים, זו המשלבת בין האמנות הפלסטית לתיאטרון, ומאז הם יוצרים יחד ארועי
" PAINT-THEATER".
כפרפורמרית וכיוצרת, סבירוני מתמחה גם באינטראקטיביות עם הקהל ובליצנות מודרנית, יוצרת עבור מופעי פנים וחוץ, תוך שילוב בין אמנות פלסטית, קרקס, ובובנאות, בישול, מדע ועוד. הקורונה היתה בשבילה הזדמנות להשקיע בציירת שבה, ולחשוף את ציוריה אירוע "אוהבים אמנות, עושים אמנות" של עיריית תל אביב יפו ולהקים תיאטרון נודד בשם "הנגררים" יחד עם קבוצת התאטרון דוואי ולימור יצחייק, איתו הם הופיעו בכל רחבי הארץ. בקצרה: היא מחפשת את הקסם בחיים, על הבמה, על הקנבס ומחוצה להם.
עם הראש בעננים והרגליים על הקרקע, מיכל מככבת בספר תמונות על פרפורמאנס וליצנות מודרנית שיצא לאחרונה באוסטריה, וזוכה לתשבוחות העיתונות (ראו העיתונות משבחת, בהמשך).
לימודים: לאחר שלמדה לימודי תואר ראשון בתיאטרון באוניברסיטת הסורבון, ולימודים מעשיים בבית הספר של ז'אק לקוק, בית הספר לפנטומימה של מרסל מרסו, ולימודי CORPOREL MIME בפריז, השתתפה בסדנאות רבות עד שגילתה את הליצן בגרסתו של המאסטר הצרפתי אריק בלואה – תגלית ששינתה את חייה על הבמה ומחוצה לה. פגישה משנת חיים ויצירה נוספת, היא זו עם מירה השימוטו- מאסטרית יפנית לתרפיה בציור שפגשה מיכל בהודו ואיתה עבדה משך מספר חודשים.
אחרים:
– בשנת 2015, אחרי שנים של חיים בין פריז, תל-אביב וערי העולם השונות, סבירוני חזרה ארצה והפכה גם לאם.
– לשעבר ליצנית רפואית במסגרת 'רופא חלום' בבתי-החולים תל-השומר והעמק. כשחקנית השתתפה בפרויקטים שונים והנחתה את "קברט בורדל-טוטאל". בקולנוע שיחקה לצד ז'ראר דה-פרדייה בסרט ,'HELLO-GOODBYe ובסדרה הצרפתית ANTIGONE 34.
– לצד הופעותיה, היא מעבירה סדנאות משחק ויצירה בארצות שונות ובארצנו (בית הספר לתיאטרון בובות של דבורה צפריר, הקבוצה ביפו, קרקס שבזי, סטודיו זיגוטה, אי"ב). היתה שותפה לכתיבת ספר ללימוד עברית שיצא לאור במספר מהדורות בצרפת. עיצבה תלבושות להצגתה של יולנה צימרמן "שני ילדים בתנור".
—
יצירות ופרסים:
2003 – אהבה של גדולים – "פרס היוצרת המבטיחה" על יד עיריית פריז, מועמדת ל"פרס פינוקיו", בלגיה/
2005 – האיש שלא נשם – מועמדת ל"פרס פינוקיו" לתיאטרון תנועה, בלגיה /
2007 – האישה שנשמה יותר מדי! – זוכת לייבל BEST OF FRINGE- אמסטרדם, ו"פרס כוס התה", של מגזין הפרינג' הלונדוני/
הדאדא שואו – הפקה למוזיאון יאנקו-דאדא, עין הוד/
2009 – השכונה – זוכת פרס ראשון בפסטיבל בת-ים 2009, ההפקה הופקה בגרסאות מקומיות בבימויה של מיכל סבירוני במקאו, אי-האיחוד, רומניה וסינגפור בנוסף לסיבוב הופעות עולמי/
2011 – ללכת על ביצים – הפקה לתאטרון La Ferme Godier, בצפון פריז, צרפת /
-מאז 2011 משתפת פעולה עם תאטרון החנות 31 מיסודו של שחר מרום.
2014 – האבולוציה של האהבה – תאטרון בובות אווירי /
2014 – אמא של דיקטטור – מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר במופע סולו, ופרס העיצוב ב"טקס קיפוד הזהב" הישראלי, "פרס חביבת הקהל" בפסטיבל WALIZKA-פולין /
2015 – שחקנית יוצרת ב 'מוזיאון הלחם' של תיאטרון החנות 31.
יוצרת את יצרית המופת: נגה סבירוני בורנשטיין (:
2017 – תופסת החלומות, ארוע חלום – התיאטרון הלאומי הבימה במסגרת פסטיבל "חלום של תאטרון".
2018- הקוראת בקוקטייל – פרפורמאנס נבואי לאוהבי אלכוהול והפרטים הקטנים.
2019 – הראש בעננים – תיאטרון אינטראקטיבי /
SOLOTUDE – מופע תלוי-מקום- סולו לשמלה וטרמפולינה, במופע ALL WE NEED של אנסמבל ON -אורית נבו.
2020 – חלק מקולקטיב "הנגררים" יחד עם קבוצת התאטרון דוואי DAVAI ולימור יצחייק
2021 – דף חלק – זוכת "פרס ציון לשבח" בפסטיבל תיאטרונטו ה 30 מיסודו של יעקב אגמון
מועמדת ל 4 פרסי קיפוד הזהב 2021:
פרס השחקנית הטובה ביותר, פרס עיצוב התפאורה, פרס עיצוב האביזרים, פרס המוזיקה המקורית.
מיכל הופיעה בפסטיבלים בינלאומיים ותיאטראות בארצות :
France / Germany / Slovenia / Holland / Spain / China / Reunion Inland / Belgium / Poland/ Israel / Cyprus / Austria / Singapore / Luxembourg / Swiss / Romania/ Zech republic / Croatia
