כיצד תתמודדי עם הפישוק הגברי המצוי באוטובוס? מה תעשי אם הבוס שולח ידיים? פרופסור פלחוביץ’ ועוזרת המחקר שלה, גומבה, יענו על השאלות החשובות הללו ויספקו לכן עוד שפע עצות, טיפים וטריקים להתנהגות אנושית נשית בסיסית במרחב הציבורי – ובכלל. פרופסור פלחוביץ’, מומחית בינלאומית להתנהגות אנושית בסיסית, מקדישה את חייה לחקר ההתנהגות האנושית, במטרה לשפר את איכות חייהם של האנשים הראויים לכך. גומבה, מתמחה בהתנהגות אנושית בסיסית ומתעמלת חובבת, מסייעת לפרופסור בהרצאותיה, ואף חולקת מהתובנות האישיות שלה. כל זאת ועוד בהרצאה מאירת העיניים “אישה בשנות האלפיים – הכיצד ולאן? התנהגות אנושית-נשית-בסיסית והשלכותיה בעידן המודרני בחברה הפטריארכלית הפונה מטריארכלה”. אז מה זה בעצם? ערב העצמה נשית? סאטירה נשכנית? כל זה והרבה יותר. המופע מקבל בחום את כל המגדרים. ועכשיו ברצינות: בתקופה שבה כמעט בכל יום אנחנו שומעות על עוול שנגרם לנשים בחברה שמציגה את עצמה כשיוויונית ומתקדמת, חשוב לנו לעצור רגע ולהצביע על האבסורד. לכאורה, כבר הגענו אל מחוז חפצנו מבחינת מעמד האישה – ובעצם יש לנו עוד דרך ארוכה ורצופת אתגרים עד שנגיע לשם.

תקציר העלילה:

בטי דראופר שוכרת את שירותיו של מר שפיץ כדמות אב לבתה הטינאייג’רית. אך כאשר שיטות החינוך הקפדניות של האבא משתלטות על הבית ומיה המפונקת מתחילה להשתנות, בטי מוצאת שהתפקיד שלה כאם נמצא בסכנה.
קומדיה פרועה וסאטירית על השאלה מה הדרך הטובה ביותר לחנך את ילדינו בעידן בו הכול כבר פרוץ.

על היצירה:

ההצגה דמות אב היא קומדיה מסוגננת על נערה שאינה יודעת גבולות. ההצגה מציבה שאלות לגבי תפקידם של ההורים בחינוך הילדים, ועושה זאת על ידי מנגנון תיאטרוני הבוחן את המשפחה כמשחק תפקידים. יחסי הכוחות והדינמיקה המשפחתית נבחנים בהומור דרך מנגנוני ניכור ואבסורד. אנו בוחנים את טובת הילד בעולם קאפיטליסטי מופרט ודמיוני בו ילד יכול לבחור את הוריו, בדיוק כפי שהוא בוחר תיכון וחוגים המתאימים לו ומקדמים את מטרותיו. פערי הדורות שבמחזה מתבטאים בסגנון ובשפה. הילדה מדברת בשפת “ההאשטאג”, מצלמת סרטונים, מתייגת את חייה, ומביאה לפיטורים של מורים מבית הספר, בעוד ההורים כמו נשארו מאחור, על במת תיאטרון משנות ה-60.  

“ההצגות ששווה להצטופף בשבילן בתיאטרון, גם בימי קורונה:

לצחוק על ההורים שלמדנו להיות. דמות אב, צוותא

אם מפנקת מדי (שרון שטרק) שוכרת אבא (יואב בר־לב) לבתה הטינאייג’רית, ויחד הם מנסים לדאוג לעתידה של מיה (מאיה בכובסקי), שמרוב פינוק נהייתה חסרת כישורי חיים. רועי מליח רשף ושרון שטרק, שגם ביימה בחינניות, כתבו סאטירה שנונה על הורות ועל הגישות השונות למושג הזה שנקרא “טובת הילד”. הכימיה בין שלושת השחקנים נהדרת ומבטיחה ערב מהנה שיוציא מכם הרבה צחוק וחומר למחשבה.”  אוריה בר-מאיר, גלובס, 24.09.21 https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001385102

בקרחון הכי קרחוני אי שם בקוטב, חיים 3 חברים שתמיד חולמים לראות את הזוהר הצפוני אך לא מצליחים להגיע לנקודת התצפית הטובה ביותר. יש בדרך תחנות לעבור, סכנות שאורבות ופחדים להתמודד איתם… קצת כמו בחיים. מסע קפוא ומושלג עם הרבה הפתעות ופינגווינים.

ברוכים הבאים לגינה הכי יפה שיש. בואו לשמוע את ההרצאה הכי משעממת בעולם על פרחים,פרחים ועוד פרחים. אתם הולכים לפהק, להירדם ולסבול ממש. אלא אם כן….יקרה משהו ממש נורא. אבל אל תדאגו. מה כבר יכול לקרות בהרצאה על פרחים?

״קקטוס״ הצגה קוצנית מפתיעה, גורמת לכאבי בטן מרוב צחוק ולמתיחת עור הפנים מרוב חיוכים. אנחנו מקווים.

הרבה שטות, מוזיקה, הומור ואהבה לקהל הילדים וההורים.

שש דמויות מתרוצצות בבית משותף אי שם בארץ בניסיון נואש למצוא תיקון,

סליחה ומחילה. חגיגה תיאטרונית מצחיקה ועצובה שחוקרת את עצביה

החשופים של חברה מסוכסכת בתוך עצמה שאינה מצליחה להתגבר על פצעי

העבר.

ההצגה “גלגול נשמות” גרפה את מרבית הפרסים בפסטיבל אביב ישראלי 2020. 

פרס המחזה למחזאי חיים מרין. 

פרס השחקן הראשי לשאול עזר. 

פרס שחקן המשנה לאור שעשוע. 

פרס ההצגה הטובה ביותר לבמאית מלכה מרין.  

“הצגה נורא מצחיקה… דמויות שנכנסות ללב. ערב כיפי שמעורר המון מחשבה”  יובל מסקין. אמנות נקודה. רדיו כאן. 

בילדותי תמיד היו אומרים לי להציב את הרגלים על הקרקע. להפסיק להסתובב עם הראש בעננים… להכין שעורים, להקשיב להורים ולמורים. למזלי השכלתי להקשיב לשניהם. בבגרותי, תפסו החלומות מקום מרכזי בחיי, ואני משתדלת להגשים את חלומותיי ואת אלה של קרוביי ביומיום. כיוצרת, כל יצירה היא הגשמה של חלום ענק.

ארוע עננים אינטראקטיבי המשלב בין קהל לשחקנים, חלומות וטכנולוגיה עכשווית. חלקיו יוצרים את התמונה השלמה כשהקהל מוזמן להשתלב בהם בדרכים שונות: להקשיב, להקליט להצטלם לראות לצחוק ולחלום!

הצטרפו למאגר החלומות הגדול בעולם! חלומות בכל השפות, חלומות טובים ורעים- כולם אצלנו מתקבלים.

– להקשיב:  ענני חלום מעופפים מזמינים את העוברים ושבים להכניס את ראשם לרגע של חלום. בתוך החלל המוגן והנעים, יאזין כל אחד לחלומות מוקלטים של ילדים ומבוגרים. 

– להקליט: אל חלל אינטימי וקסום, מוזמנים חולמים כדי לספר ולהקליט את חלומותיהם ושירי הערש שלהם ויצטרפו אל מאגר החלומות ושירי הערש הבינלאומי ששמנו לנו למטרה ליצור. 

-להצטלם: מיטת קסם בה יכול הצופה להשתלב כדמויות שונות ולהצטלם בתוכה. השמיכה עשויה כספר ובכל דף דמות אחרת כאשר הצופה הופך לחלק מהדף בדרכים שונות ומנציח את הרגע בצילום.

לנגן: את המוזיקה המקורית של המופע יוצרים הילדים בזמן אמת כשהם מצטרפים למנצח “תזמורת טיפות הגשם ” שלנו, יוני טל !

פשר החלומות: 

מניסיון ההקלטות שצברתי, אני יכולה לומר ללא ספקות, כי ההקשבה לחלומות מעוררת השראה ועוטפת את המאזין בעולם קסום, באופטימיות ואמונה לגבי הדור הבא והפוטנציאל האנושי. המקליטים, חווים חוויה של קירבה והאדרה עצמית. מקבלים ביטחון שעולמם הפנימי עשיר ומעניין ובעל יכולת להגשמה ולפריחה. 

מופע חלומי המאחד ניגודים: קטן וגדול, אינטימי וציבורי, חומר אנושי וטכנולוגי, ובעיקר מעורר את כל החושים ומזמין להשתתף, לחגוג ולחלום!

שנת 1975. שנתיים עברו מאז מלחמת יום הכיפורים. צביקה רגב, לוחם מילואים מגדס״ר 87, מתאשפז במחלקה ניסיונית בירושלים. כבר שנתיים שהוא מתעורר מדי לילה בעודו צועק ״אוקטובר״ מבלי לדעת מה משמעות הצעקה. כבר שנתיים שהוא סובל מחרדות, התקפי זעם ואובדן זיכרון. עם הגיעו למחלקה, מחליטים חבריו יונתן ושלום, בצעד חריג, לאשפז את עצמם יחד איתו על מנת להשיב אליו את זיכרונותיו, אלא שהמשימה קשה יותר משחשבו, כאשר צביקה אף לא מזהה אותם. מבעד למחלקה, ניכרת השפעת המלחמה על כלל הדמויות, כאשר שלושת הסיפורים משתלבים זה בזה ומאירים את האופן בו גברים ונשים כאחד צרבו בגופם את הזיכרון והשכול ונותרו כלואים במעגל הטראומה. 

היצירה מבקשת לפתוח בפנינו את שערי הנפש ולהציב זה לצד זה את השקט והתופת, את ההיסטוריה והיומיום, את האמונה והאובדן, את צלם האדם וצלם המקום.  העלילה מתרחשת בימים בהם היחידה לתגובות קרב טרם הוקמה והשיח על אודות הלם קרב עוד היה בתחילת דרכו. המחזה אמנם שואב השראתו מאירועים אמיתיים ומבוסס על מחקר מקיף על המלחמה והשלכותיה הנפשיות ומשלב בתוכו קטעי ארכיון, ציטוטים, דיווחים וקטעי סאונד מימי המלחמה, אך דמויות המחזה בדיוניות וכך חלקים נרחבים מהעלילה עצמה. כך, נוצר טשטוש מכוון נוסף בין הטראומה לזיכרון המתעתע לבין המציאות העכשווית. 

“פרלה” דמות ליצנית, נוסטלגית תמימה ונאיבית. המלאה בצפייה ותקווה לאהבה הגדולה של חייה ולחלומות המחכים להתגשם, הערב זה הערב!!!! הבמה מוכנה למופע הגדול של חייה! הערב חלומה הגדול יתגשם! היא תמצא חתן, תנשא, תקים בית, תחיה באושר ואושר… אך מה קורה כשהכל משתבש??? 

הקהל מלווה את פרלה ברגעי השיא והשפל, האכזבה, הייאוש והבחירה בחיים. 

פרלה יוצאת למסע… היא תעזוב את הבמה הנוצצת ותשוב הביתה, אל עצמה, אל חייה, תבנה את ביתה ואת עצמה מתוך המזוודה שהגיע איתה. תמצא חוף מבטחים בחיים לבד! כל זאת במציאות, אך בחלומות כשפרלה מניחה ראשה על הכר באות וצפות כל הפנטזיות הישנות…     

פרלה מקיימת את המופע בסגנון של קומדיה מוסיקלית, המופע מלווה בשירים נוסטלגיים בתרגום מופלא של רויטל מוניטה לעברית.

איתן הררי, מרקיד השואף להכרה, מנצל הרקדה אליה הוקפץ כמחליף, כדי ליצור ריקוד עם חדשני בשיתוף הקהל וע”י כך לשדרג את מעמדו בעולם המחול הישראלי. במהלך ההרקדה חושף איתן את מקורות ההשראה שלו – חוויות אותן חווה בצעירותו. ההרקדה מתקדמת, איתן מתחיל להרגיש את ניחוח ההצלחה ודווקא אז מאיימים זיכרונותיו להשתלט עליו ולהאפיל על חגיגת המחול. 

למעלה מ-180 הצגות בארץ ובחו”ל!!

זוכת פרס הצגת השנה 2010

“הצגה לשחקן וקהל שמבוצעת באופן מבריק תוך טשטוש הגבולות בין הבמה לקהל, השחקן, החיים והתיאטרון”.

מחזאי השנה 2010

“יוצר צעיר שבנה במו ידיו וידי אשתו הצגה/ ארוע מוקפד שנראה כמו מאולתר שמכניס את הקהל בעורמה אל תוכו”.

מבצע השנה 2010 

“ההצגה מסתיימת והקהל אינו בטוח אם יואב הוא מרקיד מקצועי, או שחקן מקצועי או שניהם”

מתוך הביקורות בארץ:

“ברתל מקרין קסם ונמרצות שקשה לעמוד בפניהם. 

דרך המפגש בין עולם השמחה והתמימות של הריקודים לביו עולם הכוחניות והסדיזם של השירות הצבאי, אנחנו לומדים באמצעות ההצגה הקטנה והחכמה הזו משהו עצוב על עצמנו ועל העולם שבו אנו חיים, עולם שבו ריקודים נולדים לרוב מכאב ולא משמחה או מאהבה.” (שי בר יעקב – ידיעות אחרונות)

ברתל מופיע בדמות מבדרת להדהים, ועם זאת אנושית ומעניינת…רובין וברתל יוצרים משהו מיוחד באמת… (יובל בן-עמי – ישראל היום)

שליטתו הפיזית המרשימה של ברתל בתנועה ובריקוד נרכשה במיוחד לצורך ההצגה הזאת, ותהליך הלימוד עיצב את מאפייני משחקו המצוין כמרקיד…

ברתל, בחיוך שרמנטי מפתה מאוד מרקיד את סיפורו של איתן הררי בצעדים של תום ושל התפקחות.  (צבי גורן, “הבמה”).

ההצגה “יולדות” מבקשת להביא לקדמת הבמה את קולן של מי שהושתקו כל כך הרבה שנים, האמהות של הילדים שנחטפו, ולמצוא את החיבור ביניהן לביננו, נשים ואמהות של היום. 

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ובעיקר בשנות החמישים נעלמו אלפי תינוקות ופעוטות ממשפחותיהם – משפחות עולים שהגיעו ארצה ושוכנו במעברות ובמחנות קליטה. כשני שליש מהילדים היו ממשפחות עולים מתימן. השליש הנותר של הילדים היו ילדים ממשפחות טוניסאיות, מרוקאיות, טריפולטאיות, עיראקיות ועוד – ומקצתם ילדים למשפחות שעלו ממדינות הבלקן.  ההצגה “יולדות” מבקשת להביא לקדמת הבמה את קולן של מי שהושתקו כל כך הרבה שנים, האמהות של הילדים שנחטפו, ולמצוא את החיבור ביניהן לביננו, הנשים והאמהות של היום. 

אחד הדברים הבולטים ביותר בסיפור של פרשת ילדי תימן, מזרח והבלקן הוא ההשתקה. ההשתקה – חלקה מוכתב מבחוץ, וחלקה כה מוטמע בהוויה שהנשים כבר מפעילות אותה על עצמן – חוזרת וצפה בכל אחד מהחלקים של “יולדות”: היולדת בבית החולים שמתבקשת לא לשאול שאלות; האמהות שנותרות אילמות מול הצוותים הרפואיים; האחיות שבוחרות בהתחמקות ממענה לשאלות; והמאומצת שנתקלת בחומת שתיקה מול הוריה המאמצים. השתקה היא חלק בלתי נפרד מהפקעה, בהיעדר קול, נעדרת גם הבעלות של נשים על הנרטיב והחוויות שלהן.

כדי להשמיע את קולותיהן של הנשים בחרנו להשתמש בארבעה סוגי עדויות: עדויות של האמהות שמספרות את סיפוריהן, ומסרבות לשכוח  ולהישכח; עדויות של אחיות  המבוססות על חקירות האחיות בוועדה אשר שופכות אור חלקי, מתחמק, על מנגנון החטיפה;   עדותה של נכדה על סיפור סבתה אשר מדגימה את המעבר הבין-דורי של הטראוומה וההשתקה; והפואמה “יולדות” של המשוררת והסופרת איריס אליה-כהן בה היא פורשת את סיפור הלידה שלה. 

יצירתם של נמר גולן וג׳וזף שפרינצק על פי סיפורים של רוברט ואלזר.

“כל העולם נכנס בתוך הקומקום”

פתגם סיני

שלושה גברים מתעוררים בדירת חדר צפופה ומתפרקת. 

הם מנסים להרתיח קומקום. 

תוצאה: 80 דקות של טירוף קומי סוחף ללא מלים.

UNDER CONSTRUCTION הנו יצירה משותפת של קבוצת DAVAI. המופע הועלה בחמישה פסטיבלים בינלאומיים בישראל, מקסיקו, סרביה, הודו וספרד, וזכה בפרס קיפוד הזהב (2018) עבור עבודה קבוצתית.

״מצחיק בטירוף, פרי דמיונם הפרוע של שלושה ליצנים וירטואוזים״ – Jerusalem Post

״אקספרסיביות בלתי רגילה החוצה את גבולות התיאטרון״ – מנימוקי חבר השופטים, פסטיבל אינפנט, סרביה

״המופע הישראלי שפך את הקהל מצחוק״ –  Times Of India

“פרינג׳ במיטבו – חדשני, בועט, חוויה מסעירה לכל החושים” – מגזין ׳מרתה יודעת׳

אנחנו מזמינות אתכם לקחת חלק במופע מיוחד במינו שבנוי מסיפורים שנכתבו וממשיכים להכתב להשלח אלינו על גלויות על ידי נשים מרחבי העולם. כל מופע הוא חד פעמי ומורכב מגלויות שונות לפי נושאים שאנו מקבלות בדואר על הגלויות.

המופע מתרחש בנסיך – בית תרבות בילוי ושיכר. בחלק הראשון של המופע אתם מוזמנים לאכול, לשתות ולכתוב גלויות ובחלקו השני של הערב יתקיים המופע המרכזי.

שלושה סיפורים נפגשים על במה אחת: ערן מפחד לתפוס כדורים, שגיא רוצה שיער בלונדיני עם שביל באמצע, שחף הוא אלוף בטבילת ביסקוויטים בתה. הם יספרו, הם ירקדו, הם יצחיקו, ואולי אפילו יגרמו לכם גם לבכות. הם ינסו לנצח בתחרות בלי מנצחים.

מופע תאטרון פיזי מצחיק וכנה שמורכב מסיפורים אמיתיים, אקרובטיקה מחול ועוד…

יום אחד ברחוב עוצרת משטרת ישראל את יהודית, חברה בקבוצה שחיה ביחד בבנין במרכז הארץ. גם את שאר חברי הקבוצה המורכבת מנשים וילדים עוצרת המשטרה, וגם את מנהיג הקבוצה, גבר, המואשם בעברות קשות של מין והחזקת חברי הקבוצה בתנאי עבדות. כל חברות הקבוצה מופרדות. כל אחת ביחד עם ילדיה נשלחות למקלטים שונים. נאסר עליהן ליצור קשר אחת עם השנייה. מאותו רגע צריכה יהודית להתמודד עם הניתוק והפירוק של הקבוצה שהייתה משפחתה ומרכז חייה במשך 12 שנים. בהוראת הרשויות היא חוזרת לבית הוריה, אותו עזבה בנערותה, הפעם כאמא. העובדות שמתגלות לה על שהתרחש בבית המשותף של אותו גבר לו הייתה מסורה כל אותן שנים, מאיימות לשמוט את הקרקע מתחת לרגליה. מנקודה זו היא צריכה להיאבק, לבנות לעצמה ולחמשת ילדיה נתיב קיום בתוך המשפחה, הקיבוץ והחברה הישראלית אליהם היא לא מרגישה שייכת.

“ההצגה ‘שייכת’ היא מסמך בימתי שלופת בגרון ולא מרפה ימים רבים אחרי הצפייה, למרות שסיפור המסגרת של ההצגה התפרסם וסופו ידוע… מוקד ההצגה הוא התהליך הכואב של ההתפכחות, דרך הקולות הרבים שמתרוצצים בנפשה של הגיבורה… במידה רבה זהו סיפור גאולה ולידתה של אישה…

אפשר להעריך את האיפוק בהגשה המרגשת והמדויקת. אלירן כספי, שכתב את המחזה וביים את ההצגה, יוצא מתוך האקטואליה ומצליח ליצוק בחומרים הדרמטיים המצויים בשפע של העלילה, רובד נוסף של משמעות. הוא יוצר הצגה שאינה מציצנית… הוא משרטט בעדינות את תמונת נפשה של גיבורת הדרמה… ההצגה היא כעין חקירה אל שורשיו של הקשר בין קורבן והמתעלל. התמיהה אם זה קורה רק לנשים, ומדוע, מלווה את הצפייה”. תמר רותם, גלריה, הארץ

“ההצגה ‘שייכת’ מאת ובבימויו של אלירן כספי, בביצועה של שנטל כהן, היא יצירה ייחודית המצליחה להראות לקהל באופן נוגע וכן, מה קורה אחרי קפיצת הראש אל בריכה של חיים אחרים, חדשים לגמרי. לכו לצפות..” מרתה יודעת מגזין תיאטרון אינטרנטי

 “הטקסט שרקח אלירן כספי בהשראת יומניה של יהודית הרמן שעלתה בסוף הערב להשתחוויה עם השחקנית, מצמית, מדויק, מרגש ולעיתים מצחיק, הבימוי נקי ממאמץ וכל כך אסטתי. מוסיקה ועיצוב תאורה מצוינים של נדב ברנע משלימים את החוויה לערב חזק ועוצמתי, העוסק למעשה במחיר שמשלמת של אישה צעירה על הרצון להיות שייכת.״ אתר נענע 10 

מעשה בפישל קארפ, הטייקון של העיירה, בצלאל משה היתום, ודג גדול,ששושלת ייחוסו נמשכת עד לדגים שהיו עם יונה הנביא במסעו לנינווה. סאטירה אכזרית ומצחיקה על דגים, אנשים ורעבתנות אין סופית שלא יודעת גבולות.

עיבוד חדש ליצירה המרתקת, האירונית והאלגורית פרי עטו של הסופר זוכה פרס הנובל ש”י עגנון, מגדולי היוצרים של הספרות העברית בעת החדשה.  

מה עושים כשהארנב החולה מסרב לקחת תרופה? טילה האחות הססגונית מוצאת פתרון.

אפילו עם מזרק או מד חום היא יוצרת עולם שבו כמעט הכל אפשרי. 

תיאטרון חפצים, בובות וליצנות המעמיד במרכז הבמה את כוחם המרפא של המשחק והדמיון.

ההצגה מאושרת בפמי פרמיום

מגיל 4 ומעלה | כ-50 דק’

מופע תיאטרון-מחול מצחיק וסוחף. שלושה סיפורים נפגשים על במה אחת. ליאור מפחדת לשיר, איה מעזה לא לאהוב כלבים, נופר תוהה למה לא הטרידו אותה כשהייתה קטנה. הן יספרו, הן ירקדו, הן יצחיקו ואולי אפילו יגרמו לכם גם לבכות. הן ינסו לנצח בתחרות בלי מנצחות.

“המופע הוא מסע מרגש, דוקר ומתוק לעולמן האינטימי של נשים בישראל. החוויה מדהימה.”

יואב גינאי / ישראל היום

“The play is directed with panache, raw energy and stylish acerbic wit”

Lee Levitt / The Edinburgh Reporter

“מונולוגים שנונים ומרגשים, בימוי רענן ויכולת מרשימה של מחול ותנועה.”

יורם בר סלע / תרבות אנד דה סיטי

כלול במנוי התרבות של תיאטרון תמונע

המלך נרצח. יועץ המלך איש הגון, הוא רוצה לעשות את הדבר הנכון.

הוא ממליך מלך בובה, כדי שיוכל לבצע שינויים, לעשות טוב.

אבל הכח והעוצמה מבלבלים אותו, הם הופכים למטרה. השחיתות מתגברת. כדי לשמור על כוחו, היועץ ישקר וימציא תחבולות. העוצמה שבידיו הופכת את היועץ לאיש רצחני, וחצר המלך טובלת בדם.

“רגעי המקהלה חיברו את עצם היצירה לשאלות של פייק ניוז ופוסט אמת וגם הדהדו את הסיפור התנ”כי באופן מעמיק ומתוחכם. הפרשנות לסיפור המקראי, גם אם חתרנית, מרגישה מאד אורגנית לסיפור. הערכתי את ההתייחסות לכל פרט במקור ושזירתו המרשימה בפרשנות החדשה” ד”ר יאיר ליפשיץ

“בחירה מבורכת בחומר תנכי אוטנטי ומאתגר, שבעקיפין מתקשר גם עם סבך האירועים שאנו חווים במאבק בין היהודיות והישראליות.עבודת השחקנים הייתה מרשימה ובאמצעים כה מצומצמים הם הצליחו להעביר את המתח התנכי, האידיאולוגי והאישי שעדיין מרעיש אותנו בימים אלו” א.ב. יהושע

“ההצגה מצוינת. הבימוי, המשחק, הזרימה, הקצב, המוזיקה התפאורה המינימליסטית. ההצגה סוחפת ואקטואלית. שאפו גדול” בני ברבש – סופר, מחזאי ותסריטאי

 “פייק הוא מחזה שאוחז אותך בגרון במהלך כל 70 דקותיו… ההצגה הזו מרשימה לא רק בעלילה המקורית ובמסרים שלה, אלא גם בביצוע. אייל שכטר,גיא רון, אריאל קורט ודורון צפריר הם אנסמבל מהפנט. בראשם צועדת רותי בורנשטיין בתפקיד הנביאה חולדה, וגם כסולנית בקטעי הראפ החדים כתער” אבי מלר

קוד הנחה למנוי התרבות של תל אביב: דמוקרטיה

בבוקר ההצגה “המפלצת בארון של סבתא”, כשהקהל כבר באולם, מגלה השחקנית הראשית שאין חשמל והפנסים לא דולקים. היא מזמינה בדחיפות את חיים החשמלטור, אלא שחיים – חשמלאי חרוץ, ישר ודייקן, סובל לצערנו מפחד גבהים. האם הוא יצליח להתגבר על הפחד ולטפס על הסולם? או אולי השחקנית תהיה זו שתתגבר על הפחד שלה משינויים ותצליח לקיים את ההצגה בתנאים הקיימים? הצגה לילדים עם הורים והורים שהיו פעם ילדים על האומץ לפחד ועל ההתמודדות עם הפחד בעזרת התיאטרון.

זוהי הצגה בתוך הצגה המזמינה את הקהל הצעיר לעזור לגיבור ההצגה לגבור על הפחד שלו. את ההצגה מלווה במוזיקה חיה המוזיקאי אלעד ישי ואת התלבושות עיצב מאור צבר (שאחראי בין השאר על השמלה של נטע ברזילי והתלבושות בקמפיין סופר פארם).

מופע אינטראקטיבי, קצבי ומלא הומור המלווה במסכות, תנועה ומוסיקה. המופע חושף את הקהל להיסטוריה ולשימוש במסכות התיאטרון השונות-המסכה הנייטראלית, מסכות האופי המגוונות והמסכות הססגוניות של הקומדיה דל’ארטה. בסצנות שונות ובקטעי תנועה ומוסיקה מחליפים השחקנים דמויות בזריזות, עוטים את המסכות השונות וחושפים את המסכה מעל סודות עבודת השחקן, שפת הגוף ועולם התיאטרון. במהלך המופע משולב הקהל בסצנות מאולתרות ומשעשעות.

ביקורת בהארץ

אי-שם בקיסרות רומא השר לענייני מלחמה בעיתות שלום שואף להפוך לקיסר הבא. לצורך כך עליו להביא לעולם ילד בשנה הקרובה. משימה לא פשוטה כשמולו ניצבים עוזרו הממולח והתועלתן, בעל מלון תאוותן, שחקנית כושלת וזוג צעיר מעיר נחשלת. המחזה ‘כבוד של שר’ נכתב בהשראת המחזה ‘החייל הרברבן’ של פלאוטוס והינו פארסה סאטירית שעיקר עניינה השלטון,משחקי כוח, אינטרסים ואגו הבאים לידי ביטוי בעלילה ובהתרחשויות הבימתיות כיאה למסורת הקומדיה דל’ארטה. בימים טרופים אלה בהן אנו נחשפים לפארסות על ימין ועל שמאל הצפייה בהצגה מעניקה הסתכלות רעננה על הקרקס המציאותי אותו כולנו חיים.

שלושה שחקנים, 7 מסכות, פנטומימה, ליצנות, נונסנס, מוסיקה טובה, הומור מטורף כמיטב המסורת של הקומדיה דל’ארטה.
“יש בעיה! ההצגה לא עובדת, חייבים לעשות שינויים!” כך מכריז הבמאי, ערב הבכורה להצגת “הקמצן” מאת מולייר.

אז מה עושים? קומדיה!!! מכאן והלאה נכבשת הבמה בחגיגה תיאטרונית סוחפת, המשלבת שלושה שחקנים, 7 מסכות, תנועה וירטואוזית, מוסיקה טובה והומור מטורף, במבט סאטירי ומשעשע על מצב התיאטרון במקומותינו.

ההצגה רצה בהצלחה כ-500 פעמים בארץ ובעולם זו השנה השלוש עשרה!
זוכת פרס קיפוד הזהב לשנת 2012 בקטגוריית שחקנית המשנה ונבחרה ע”י אמ”י לייצג את ישראל בפסטיבל הבינלאומי להצגות פרינג’ קאמריות במולודבה MOLDFEST 2013

המחזה הנצחי של שייקספיר, בהפקה דו-לשונית, ערבית ועברית. אהבה של זוג צעירים משני צידי סכסוך פוליטי עקוב מדם. تتخذ مسرحية شكسبير الأبديه روميو وجوليت تتخذ صورة آنية حديثة بأنتاج ثنائي اللغة, باللغة العربية والعبرية. قصة حب بين شاب وصبية تدور قصتهما بينما يحوّم حولها وحيالها نزاع سياسي لا يخلو من حقن الدماء.