אוקטובר
Maya Buenos
Under Construction!
Creator and actress. A graduate of the Department of Theater Studies at the Hebrew University and a graduate with honors in the actor-creator-researcher program at Tel Aviv University. She also studied acting and film at Santa Monica College in Los Angeles and acting studies at Beit Zvi. In the summer of 2017 she participated in the Directors Lab International Directors Seminar in Chicago. She has acted in various projects in the theater and for the screen, and is a member of the “Holot” theater group, directed by Dr. Chen Alon. “The place will comfort you”, “Mind Your Step” and “That night”. Maya also founded the ensemble, Buenos Ensemble, a Jerusalem ensemble consisting of actors and musicians.
20.10.2022
Maya Buenos
Maya Buenos
Maya Buenos
קונצרט בשלוש מערכות
באולם התאטרון ז׳ראר בכר שבירושלים (או ׳בית העם׳ כפי שנקרא בזמנו) החל באפריל 1961 משפטו של אדולף אייכמן. הפרוטוקולים של המשפט, תיעודו הרשמי והספרות שמסביב לו מעלים שאלות מהותיות על הפרפורמטיביות של הרוע ועל הפרפורמטיביות של הצדק. מי שהצליחה לנווט בין שתי השאלות הללו ולהציבן זו מול זו הייתה הפילוסופית חנה ארנדט. בדיווחיה אודות המשפט עבור העיתון “ניו יורקר”, השכילה ארנדט להציף ולשקף את הניגודים השונים שבמשפטו של אייכמן. אירוע שהיטלטל שוב ושוב בין היותו משפט לבין היותו מופע ציבורי. אשר העלה בכל פעם את הקונפליקט שבין דמוקרטיה לדיקטטורה, בין עלבון לזעם, בין קורבן לרוצח ובין קהל לפרפורמר.
על במת קונצרט חשופה וגלויה מופיעות מקהלה ושלישיית מיתרים ובאמצעות שירה, מוסיקה ומקצב מספרות את סיפור משפט אייכמן. הפרוטוקולים של משפט אייכמן משמשים בתור חומרי הגלם של היצירה. המתח שבין האסתטיקה המוזיקלית לבין העדויות הקשות, מעלה שאלות אודות הנאה לנוכח זוועה, תהליך התקהות החושים וההפיכה לעדר – גם בקרב הקהל הצופה. תפקידה של המוסיקה בסינדרום E היא לאפשר נקודת מבט חדשה וחיצונית למשפט. האפיון המוזיקלי של התמונות השונות נועד לבטא בכל פעם רעיון אחר. כאשר כל צליל המכיל בתוכו מניפולציה מציג בפנינו את הדיון המשפטי-חברתי על קולותיו השונים. כך, מבקש סינדרום E לפרק את מנגנוני האלימות, הצדק והמופע, על מנת להאירם מחדש ולשאול כיצד ניתן “להופיע רוע”, כיצד ניתן “להופיע צדק” ואיזה תפקיד מגלמים שני אלה בביסוס המוסר האנושי ובחיים החברתיים?באמצעות המוזיקה אנו שואלים כיצד הופכת חברה מתורבתת למכונת השמדה ומה תפקידו של הפרפורמנס בתהליך זה?
**השם סינדרום E, מתייחס גם למודל הניורולוגי שפיתח פרופ’ יצחק פריד, חוקר מוח ישראלי. המודל מתאר את התהליך בו אדם נורמלי הופך לרוצח המונים.
יצירתה של מאיה בואנוס.
בהשתתפות: שרון אלעזר, מאיה בואנוס, מרי אן גנין, מעיין זיטמן, אור חסון, אילון פרימן וצליל רובינשטיין
מלחין ומנהל מוסיקלי: דניאל פיין
עוזרת במאית ותנועה: ים דרורי
תאורה: יאיר סגל
ליווי אמנותי: ד”ר חן אלון
Additional Information
קונצ'רטו לפליט ותזמורת יצירתה של מאיה בואנוס, בשיתוף תזמורת סימפונט רעננה
סיפורה של גב’ הימלר באדיבות פרופ’ אופירה הניג, לוקאס צ’ך והמרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה; השיר “ספינות שטות” באדיבות להקת אל המשורר.
על המופע
בספטמבר 2015 נשטפה גופתו של הפעוט הסורי בן השלוש, איילן כורדי, אל חופי טורקיה וזעקה את זוועות המלחמה ואטימות העולם כלפיהן. תמונתם של פליטים עומדים בשערי מדינה בתחנונים למקלט מופיעה שוב ושוב בשנים האחרונות ומעלה בפנינו שאלות קשות על אודות מוסר, אחריות והומניות. ואולם, זעקת גופתו של איילן כורדי, כזעקת הפליטים, מבקשי המקלט, לא נענית. המופע “חוף מבטחים” מציף על הבמה את אותם מסעות בריחה: את הרגע ההוא אל מול השער, את הכמיהה לחוף מבטחים ובמקרים רבים את הדחייה ממנו. בחצר המצודה במגדל דוד, מייצרים 18 נגנים ספינה רעועה, המבקשת להגיע לחוף המקלט. מבעד לספינה הפרפורמטיבית, מגלמים השחקנים את הפליטים אותם היא נושאת, העומדים פעם אחר פעם בשער אך איש לא נותן להם להיכנס. במסע תיאטרוני, היסטורי ומוסיקאלי, המחבר בין סיפורי הפליטות מרחבי העולם, עולה וצף הזיכרון הקולקטיבי של הציבור הישראלי. זיכרון שמשיב את שנדמה כי נשכח ממנו – חווית הפליטות. המופע מבוסס על מחקר וחומרים דוקומנטריים, ובין היתר מתאר את סיפורם של פליטים מסוריה (דרך סיפורו של הפסנתרן איאם אל-אחמד), פליטים בני המיעוט היזידי (דרך סיפורה של זוכת פרס הנובל לשלום נאדיה מוראד), פליטים מדרפור (דרך סיפורו של ג’ק טיגיטיגי) ופליטי הספינה סנט לואיס (דרך סיפורו של יוליוס הרמן). המופע מופק בסיוע מרכז לפיד לאמנות ומשפט ומוזיאון מגדל דוד.
יוצרת: מאיה בואנוס
מנצחת: קרן קגרליצקי
דרמטורגיה והפקה: כפיר לפיד-משעל
ליווי אמנותי: עינת אשדות
מלחין ומנהל מוזיקלי: דניאל פיין
כוריאוגרפיה: שי קסל
בהשתתפות: מתן און ימי, זוהר בדש, סיגל חמיידס, שחף יפהר, צליל רובינשטיין ונגני תזמורת סימפונט רעננה.
Additional Information
שנת 1975. שנתיים עברו מאז מלחמת יום הכיפורים. צביקה רגב, לוחם מילואים מגדס״ר 87, מתאשפז במחלקה ניסיונית בירושלים. כבר שנתיים שהוא מתעורר מדי לילה בעודו צועק ״אוקטובר״ מבלי לדעת מה משמעות הצעקה. כבר שנתיים שהוא סובל מחרדות, התקפי זעם ואובדן זיכרון. עם הגיעו למחלקה, מחליטים חבריו יונתן ושלום, בצעד חריג, לאשפז את עצמם יחד איתו על מנת להשיב אליו את זיכרונותיו, אלא שהמשימה קשה יותר משחשבו, כאשר צביקה אף לא מזהה אותם. מבעד למחלקה, ניכרת השפעת המלחמה על כלל הדמויות, כאשר שלושת הסיפורים משתלבים זה בזה ומאירים את האופן בו גברים ונשים כאחד צרבו בגופם את הזיכרון והשכול ונותרו כלואים במעגל הטראומה.
היצירה מבקשת לפתוח בפנינו את שערי הנפש ולהציב זה לצד זה את השקט והתופת, את ההיסטוריה והיומיום, את האמונה והאובדן, את צלם האדם וצלם המקום. העלילה מתרחשת בימים בהם היחידה לתגובות קרב טרם הוקמה והשיח על אודות הלם קרב עוד היה בתחילת דרכו. המחזה אמנם שואב השראתו מאירועים אמיתיים ומבוסס על מחקר מקיף על המלחמה והשלכותיה הנפשיות ומשלב בתוכו קטעי ארכיון, ציטוטים, דיווחים וקטעי סאונד מימי המלחמה, אך דמויות המחזה בדיוניות וכך חלקים נרחבים מהעלילה עצמה. כך, נוצר טשטוש מכוון נוסף בין הטראומה לזיכרון המתעתע לבין המציאות העכשווית.
מאת ובבימוי: מאיה בואנוס
משחק: זוהר בדש, ניר ברק, בן עובד- ברקוביץ’ עדי דרורי, גיל וסרמן, רועי מלכה, בוניאל עופרי, איסק צ׳וקרון
הפקה וע. בימוי: מרי אן גנין
דרמטורגיה: שלומית כהן סקלי
כוריאוגרפיה: טל קון
מוסיקה: עמר שוסטר
תלבושות: צליל רובינשטיין
תפאורה: נעה ריץ’
תאורה: אמיר קסטרו
וידאו: אריק פוטרמן ויוסף משיח
For Question: [email protected]
Additional Information
Welcome to the new EVE website!
"*" indicates required fields
EVE – Independent
Theater and Performance
Art Creators Organization
NGO #580549962
Development: Mililand / Project Management: Natan Skop