Malka Marin

להמשך >>

Current Shows

ירמה שלי

קולות

הטפט הצהוב

עוברות אורח

ירמה שלי

יצירה בימתית בעקבות "ירמה" מאת פדריקו גרסיה לורקה

עיבוד ובימוי: מלכה מרין
תרגום: רנה ליטוין
עיצוב במה ותלבושות: יערה צדוק
מוסיקה מקורית: יוני טל
עיצוב תאורה: אמיר קסטרו
תנועה: איילה פרנקל
שחקנים: גילי מילר, דניאל אזולאי, גל שמעון בן עמרה, רונה זורלא, אנה סנגר

ההצגה "ירמה שלי" היא אינטרפרטציה אישית למחזהו הנודע של פ.ג. לורקה. ירמה שלנו כלואה בתודעתה, כמהה למעשה יצירה רוחני הנתפס בעיניה כאסור מאחר והיא אישה. רק באמצעות ילד (כמובן שלא ילדה) שתביא לאוויר העולם היא תוכל לממש את עצמה ולהותיר חותם. ההצגה בנויה על שרשרת אינטראקציות ועימותים בין ירמה לבין העולם החיצוני התוסס שדווקא אינו כבול לציוויים הנוקשים שירמה לוקחת על עצמה: נציגיו מנגנים, שרים ורוקדים באופן טבעי והרמוני כחלק מהחיים עצמם. ירמה מנסה באופן נואש לרדת לפשרו של העולם הזה ותוך כדי כך הורסת ונהרסת. לצפיית טריילר ההצגה לחצו כאן

קולות

דרמה קומית לשחקנים ורמקול

מחזה: מיכל בלומנפלד
בימוי ועריכה: מלכה מרין
שחקנים: אתי קדוש, דניאל אזולאי, יפתח קמינר
עיצוב במה ותלבושות: מיכל יעקבי
עיצוב תאורה: אורי רובינשטיין
מוסיקה: דניאל אזולאי. עיצוב פס קול: ערן אזולאי ודניאל אזולאי.
מנהל הצגה: אוריה הירש

שני אנשים בחדר ריק. על הקיר רמקול שמשמיע קולות מסתוריים. דלת החדר פתוחה. הם רוצים לצאת. אז למה הם לא עוזבים? לקראת סוף ההצגה מצטרפת דמות שלישית ומשנה את מהלך המחזה עד לסופו המפתיע. ההצגה עלתה לראשונה ב30.05.14 במסגרת פסטיבל אביב ישראלי בתיאטרון הסימטה. ההצגה השתתפה בין השאר בפסטיבל הפרינג' תל אביב, בפסטיבל זרקור בתיאטרון הקאמרי ובמרכז בפרינג' באר שבע. ההצגה קבלה שלש מועמדויות ל"קיפוד הזהב" 2015: מחזאית השנה, שחקנית השנה ושחקן משנה. ההצגה מאושרת ע"י סל תרבות ארצי (י'-י"ב) ותרבות לישראל. לצפיית טריילר ההצגה ביקורת על "קולות" מאתר NRG

הטפט הצהוב

יצירה בימתית מאת מלכה מרין בהשראת THE YELLOW WALLPAPER מאת שרלוט פרקינס גילמן.

מחזה ובימוי: מלכה מרין.
שחקניות: רונה זורלא, אלינור פלקסמן.
עיצוב תפאורה ותלבושות במה ווידיאו: מיכל יעקובי.
מוזיקה מקורית: יוני טל. (לזכרו של דימיטרי טולפנוב)
כוריאוגרפיה: איילה פרנקל.
וידיאו: נטלי בר-און.
עיצוב תאורה: יעקב סליב.
מנהלת הצגה: אחינעם לוי

סיפורה של אישה שהאוטונומיה האינטלקטואלית, היצירתית והרגשית שלה נשללת ממנה בהדרגה לאחר שבעלה שוכר עבור המשפחה בית קיץ שבאחד מחדריו היא משוכנת במטרה "להבריא" אותה מדיכאון שאחרי לידה. בעקבות עבודת מעבדה שמשלבת משחק, בניית שפה תנועתית ויצירת וידיאו נפרשת על הבמה נפשה של הגיבורה כשדה קרב בו ניטש מאבק מר בין שאיפתה לרצות את בעלה המיצג את הסדר הקיים, לבין העולם האפל, הדוחה, ובה בעת המושך של העצמיות היצירתית שלה המתבטא בדימוי הוויזואלי רב העוצמה של הטפט הצהוב.

עוברות אורח

מופע תיאטרון - שירה על יחסינו המורכבים עם ברלין, גרמניה.