מהי יצירה עצמאית? הואיל וקשה להציע תשובה חד-משמעית ומוסכמת על הכל לשאלה הזאת, הטקסט שלהלן מציע בעיקר מחשבות על המצוי והגיגים על הרצוי.

במובנו הטכני, המושג ‘יצירה עצמאית’ מתייחס לעבודות תיאטרון ומיצג הנוצרות מחוץ לממסד התיאטרוני או נעשות בשיתוף-פעולה עם מוסד הפקתי כלשהו, ובלבד שהיוצרים שומרים בהן על מעמד עצמאי המתבטא בכך שהם נושאים באחריות הכוללת על יצירתם, לא רק במישור האמנותי אלא גם במישור ההפקתי. למעשה, תנאי העבודה ואופי העשייה של היוצרים העצמאיים הופכים את התהליך ההפקתי לחלק בלתי-נפרד מעבודת הבימוי.

במובנו האידאולוגי, המושג ‘יצירה עצמאית’ מתייחס לצורה של עשייה המבטאת חשיבה עצמאית במלוא מובן המילה, הפועלת יד ביד עם חופש יצירה ועם יזמות הפקתית . היוצרים העצמאיים הם יוצרים חופשיים: חופשיים לבחור את חומרי היצירה שלהם, ללהק כראות עיניהם ולהתלבט לגבי השפה האמנותית, בלי לקחת בחשבון שיקולי רייטינג של אולם גדול ובלי להיות משועבדים לצורך לרצות את הקהל או את המנהלים האמנותיים. מכאן, שהיוצרים העצמאיים לא רק מפיקים עצמאית את יצירותיהם, על כל המשתמע מכך, אלא גם מנהלים אמנותית את דרכם.

לא כל היוצרים בוחרים ביצירה עצמאית כאופציה אידאלית, ואפילו לא כאופציה ראשונה, לנוכח הקשיים הכרוכים בצורת העשייה הזאת. אבל, גם אם חלק מהיוצרים הגיעו אליה כמעט בעל-כורחם, בהיעדר אופציות אחרות, רבים מהם בחרו לדבוק בה לטווח ארוך משום שדרך זו מאפשרת להם את החופש לבחור מה נכון להם ליצור ואת האופן בו נכון להם ליצור אותו.

היוצרים העצמאיים לומדים עם הזמן להתמחות בדברים החורגים מהעשייה האמנותית עצמה: הפקה, גיוס כספים, ניהול חשבונות, שיווק, מיתוג, ועוד. צורת העבודה שלהם תובעת מהם ליטול יוזמה ומטילה עליהם אחריות רבה, כי הם נושאים על גבם את הניהול הכולל של היצירה שלהם, החל משלביה המקדמיים ועד להרצה השוטפת שלה. התביעה מהיוצרים למקצוענות היא אפוא דרישה מחייבת, הואיל וההתנהלות האמנותית, ההפקתית והערכית שלהם משפיעה על האופן בו שדה היצירה העצמאית כולו נתפס בתודעה.

ארגון היוצרים העצמאים הוקם במטרה למנף ולהעצים את עשייתם של היחידים החברים בו: יוצרים ויוצרות הפועלים כל אחד ואחת לבדם ובכל-זאת חותרים להשתייך לקהילת שיתוף מידע. המניע להקמת הארגון היה הרצון לקדם את אמצעי ההפקה של היוצרים העצמאיים ולתת מענה לסוגיות הפקתיות שונות בהן הם נתקלים בעשייתם – כל זאת במציאות שבה הם נאלצים להשקיע מדי חודש את מרצם, זמנם וכספם הפרטי במאמץ להבטיח את הישרדותן של היצירות שלהם. אולם, בטווח הארוך שאיפתו של הארגון הוא להפוך לבית עבור היוצרים העצמאיים, בית שיהיה מרחב לדיון פורה על זהותה האמנותית של היצירה העצמאית בישראל, על סדר-יומה האידאולוגי ועל אופנים לקידומה וטיפוחה, מתוך אמונה שגם באמצעים כספיים מוגבלים ניתן ליצור עבודות עשירות מבחינה צורנית ותוכנית, שיהוו אלטרנטיבה לעשייה המתקיימת בגבולות הממסד. )הטקסט נכתב ע”י עירא אבנרי בשיתוף יוצרי אי”ב(.