מאיה בואנוס

יוצרת ושחקנית. בוגרת החוג ללימודי התיאטרון באוניברסיטה העברית ובוגרת תואר שני בהצטיינות במסלול שחקן-יוצר- חוקר באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, למדה משחק וקולנוע במכללת סנטה מוניקה שבלוס- אנג'לס ולימודי משחק בבית צבי. בקיץ 2017 השתתפה בסמינר הבמאים הבינלאומי  Directors Lab שבשיקגו. שיחקה בפרויקטים שונים בתיאטרון ועבור המסך, וחברה בקבוצת התאטרון "חולות", בבימויו של ד"ר חן אלון. בין יצירותיה: ״דין סוטה״, ״סינדרום E- קונצרט בשלוש מערכות", "האור האחרון", מופעי ״ללכת לעיבוד״, ״המקום ינחם אתכם״, "Mind Your Step" ו״בלילה ההוא״. כמו כן, ייסדה מאיה את האנסמבל, Buenos אנסמבל, אנסמבל ירושלמי המורכב משחקנים ומוזיקאים.
להמשך >> לאתר היוצר/ת >>

הצגות רצות

בלילה ההוא

המקום ינחם אתכם

סינדרום E

דין סוטה

בלילה ההוא

יצירתה של מאיה בואנוס.
בהשתתפות: סיגל חמיידס, שחף יפהר, דניאל טלמור, צליל רובינשטיין ומיכל תמרי.
מלחין ומנהל מוזיקלי: דניאל פיין.
כוריאוגרפיה: שי קסל.
ליווי אמנותי: עינת אשדות.

המופע 'בלילה ההוא' מחזיר אותנו אל ימי המנדט הבריטי, ומציג את ירושלים כפי שלא הכרנו. בלילה אחד, במועדון הארחה נחשק, נפרשת יריעה פוליטית, חברתית ותרבותית של אותה תקופה. הקהל שמוזמן אל הבר, מוצא את עצמו במרכז ההתרחשות, כשסבבו נרקם סיפור ירושלמי שלא נכנס לדפי ההיסטוריה. סיפור אודות אהבה במקום בלתי אפשרי, סיפור אודות ביקורת ורצון לחיות חיים טובים יותר. מופע תאטרון תלוי מקום, שנכתב במיוחד עבור חלל תערוכת 'לונדון בירושלים'.

המקום ינחם אתכם

יוצרת: מאיה בואנוס
לחן וניהול מוסיקלי: דניאל פיין
ע. בימוי והפקה: שי קסל
ייעוץ תנועה: ים דרורי
ייעוץ מוסיקלי: הילה תם
עיצוב תאורה: אמיר קסטרו
עיצוב חלל ותלבושות: הדס טובל
בהשתתפות: מאיה בואנוס, נדב פרידמן, מרי אן גנין, אור חסון, עדי מסעוד-הלוי, צליל רובינשטיין.

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הפכו אלפי הורים, יוצאי תימן, המזרח ומדינות הבלקן ל"הורים שכולים". בשקט בשקט נעלמו אלפי פעוטות ממשפחות העולים ולהורים נמסר כי יקיריהם נפטרו. אלא שההורים מעולם לא זכו לראות את גופת ילדיהם, להביאם לקבורה ולדעת מה באמת עלה בגורלם. המופע מחבר בין פרשת ילדי תימן הנעדרים למנהגי האבלות שבמרכזם השבעה. למעשה, "המקום ינחם אתכם" מזמין את הקהל לשבת שבעה על אנשים חיים ובכך לשאול על מקומם הנעדר בחברה, להעניק מעמד פומבי לפרשה שנדחקה הצידה ולתהות על מקומה בנרטיב הזיכרון הישראלי. חומרי המופע מבוססים לחלוטין על עדויות וחומרים דוקומנטריים העוסקים בפרשה. יחד עם המבנה הריטואלי של השבעה, אשר כולל גם קטעי שירה ומוזיקה חיה, יחווה הקהל את הפרשה מזווית אחרת, אישית וכואבת, שבסופה יבקש לאחל: "המקום ינחם אתכם בין שאר אבלי ציון ולא תוסיפו לדאבה עוד."

"חזקה וקורעת לב... אי אפשר להישאר אדישים אליה.״(הארץ)

סינדרום E

קונצרט בשלוש מערכות

יצירתה של מאיה בואנוס.
בהשתתפות: שרון אלעזר, מאיה בואנוס, מרי אן גנין, מעיין זיטמן, אור חסון, אילון פרימן וצליל רובינשטיין
מלחין ומנהל מוסיקלי: דניאל פיין
עוזרת במאית ותנועה: ים דרורי
תאורה: יאיר סגל
ליווי אמנותי: ד"ר חן אלון.

באולם התאטרון ז׳ראר בכר שבירושלים (או ׳בית העם׳ כפי שנקרא בזמנו) החל באפריל 1961 משפטו של אדולף אייכמן. הפרוטוקולים של המשפט, תיעודו הרשמי והספרות שמסביב לו מעלים שאלות מהותיות על הפרפורמטיביות של הרוע ועל הפרפורמטיביות של הצדק. מי שהצליחה לנווט בין שתי השאלות הללו ולהציבן זו מול זו הייתה הפילוסופית חנה ארנדט. בדיווחיה אודות המשפט עבור העיתון "ניו יורקר", השכילה ארנדט להציף ולשקף את הניגודים השונים שבמשפטו של אייכמן. אירוע שהיטלטל שוב ושוב בין היותו משפט לבין היותו מופע ציבורי. אשר העלה בכל פעם את הקונפליקט שבין דמוקרטיה לדיקטטורה, בין עלבון לזעם, בין קורבן לרוצח ובין קהל לפרפורמר.

על במת קונצרט חשופה וגלויה מופיעות מקהלה ושלישיית מיתרים ובאמצעות שירה, מוסיקה ומקצב מספרות את סיפור משפט אייכמן. הפרוטוקולים של משפט אייכמן משמשים בתור חומרי הגלם של היצירה. המתח שבין האסתטיקה המוזיקלית לבין העדויות הקשות, מעלה שאלות אודות הנאה לנוכח זוועה, תהליך התקהות החושים וההפיכה לעדר – גם בקרב הקהל הצופה. תפקידה של המוסיקה בסינדרום E היא לאפשר נקודת מבט חדשה וחיצונית למשפט. האפיון המוזיקלי של התמונות השונות נועד לבטא בכל פעם רעיון אחר. כאשר כל צליל המכיל בתוכו מניפולציה מציג בפנינו את הדיון המשפטי-חברתי על קולותיו השונים. כך, מבקש סינדרום E לפרק את מנגנוני האלימות, הצדק והמופע, על מנת להאירם  מחדש ולשאול כיצד ניתן "להופיע רוע", כיצד ניתן "להופיע צדק" ואיזה תפקיד מגלמים שני אלה בביסוס המוסר האנושי ובחיים החברתיים?באמצעות המוזיקה אנו שואלים כיצד הופכת חברה מתורבתת למכונת השמדה ומה תפקידו של הפרפורמנס בתהליך זה?

**השם סינדרום E, מתייחס גם למודל הניורולוגי שפיתח פרופ' יצחק פריד, חוקר מוח ישראלי. המודל מתאר את התהליך בו אדם נורמלי הופך לרוצח המונים.

דין סוטה

יצירתה של מאיה בואנוס.
בהשתתפות: ים דרורי, בת אל דותן וצליל רובינשטיין. 
"אם חטאה האישה: פניה מוריקות ועיניה בולטות והיא מתמלאת גידין והם אומרים: הוציאוה, הוציאוה שלא תטמא את העזרה״ (סוטה ג, ד). כך, בימי בית ראשון, נהג הכוהן הגדול לערוך טקס הקרוי דין סוטה. בטקס ציבורי וקדוש עברה האישה מסכת השפלות באמצעות מים מאררים שקיבלו על עצמם כוח מיסטי שלא רק מטהר אלא גם הרסני. אל מול הלכות הטהרה של היהדות, הפכו המים למקור המציע חמלה ואכזריות, לכלוך וניקיון, סערה ושלווה. המים שהסעירו את הימים ההם סוערים גם היום. מציפים מחדש, בעידן של מערכות משפט מודרניות, את השאלות, מי טמאה ומי טהורה? מי אשמה בתקיפתה ומי חפה מפשע? המופע ״דין סוטה״ עוסק באצבע המאשימה של החברה כלפי קורבנותיה, בקשר שבין קדושה לתקיפה וברצון לשטוף מעלינו את האשמה ולהטביע בה את האחר.