כלול במנוי התרבות של תיאטרון תמונע

בְּיוֹם סַגְרִיר, בְּבֹקֶר קָרִיר,
עוֹבֶרֶת סָבְתָא לָגוּר בָּעִיר.
סָבְתָא לְבַדָּהּ,
רַק הִיא וּמִזְוָדָה.
אַךְ אַל דְּאָגָה-
כִּי יֵשׁ לָהּ צֶמֶר וּמַסְרֵגָה!
הִיא סוֹרֶגֶת כָּל מָה שֶׁנָּחוּץ –
בָּיִת, גִּנָּה וּנְכָדִים שֶׁיְּשַׂחֲקוּ בַּחוּץ!
הַכֹּל טוֹב, נָעִים וְנֶחְמָד,
אֲבָל אֵיךְ יְקַבְּלוּ בָּעִיר שְׁנֵי יְלָדִים עֲשׂוּיִים מִבַּד?
אַגָּדָה עֲשׂוּיָה מִצֶּמֶר וְחוּט
עַל אַהֲבַת אָדָם וְעַל סוֹבְלָנוּת.

זוכת פרס השחקנית הטובה ביותר ופרס התפאורה – פסטיבל הבינ"ל להצגות ילדים בחיפה

כלול במנוי התרבות של תיאטרון תמונע

יוצר תיאטרון מתעורר מחלום בעתה המנבא את ירידת הצגתו האחרונה מהבמה. המום, נסער ולבוש שחורים, הוא מתייצב מול קופאית שדומה באופן מחריד לאשתו, מלצר שמזכיר לו אותו עצמו, וקהל אכזר עם זיכרון חמקמק. הוא מנסה לנצל כל רגע כדי להבטיח שלא יישכח ושזכרו לא ימחק עוד בטרם נפטר.

"סיגריה אחרונה" היא היצירה השלישית והאחרונה בטרילוגיה שיצרו אביגיל רובין ויואב ברתל, כשבכל אחת משלוש ההפקות הם בחנו נושאים מהותיים בחוויית החיים האנושית  – מקורות הפחד ("יאבאלק" 2015), שנאה ("שתמות אמן" 2017) וביצירה החדשה, הזקנה וזיכרון.

זוכת פרסי קיפוד הזהב לשנת 2022! לשחקנית המשנה – אביגיל רובין ולעיצוב תאורה – דניה זמר

איתן הררי, מרקיד השואף להכרה, מנצל הרקדה אליה הוקפץ כמחליף, כדי ליצור ריקוד עם חדשני בשיתוף הקהל וע"י כך לשדרג את מעמדו בעולם המחול הישראלי. במהלך ההרקדה חושף איתן את מקורות ההשראה שלו – חוויות אותן חווה בצעירותו. ההרקדה מתקדמת, איתן מתחיל להרגיש את ניחוח ההצלחה ודווקא אז מאיימים זיכרונותיו להשתלט עליו ולהאפיל על חגיגת המחול. 

למעלה מ-180 הצגות בארץ ובחו"ל!!

זוכת פרס הצגת השנה 2010

"הצגה לשחקן וקהל שמבוצעת באופן מבריק תוך טשטוש הגבולות בין הבמה לקהל, השחקן, החיים והתיאטרון".

מחזאי השנה 2010

"יוצר צעיר שבנה במו ידיו וידי אשתו הצגה/ ארוע מוקפד שנראה כמו מאולתר שמכניס את הקהל בעורמה אל תוכו".

מבצע השנה 2010 

"ההצגה מסתיימת והקהל אינו בטוח אם יואב הוא מרקיד מקצועי, או שחקן מקצועי או שניהם"

מתוך הביקורות בארץ:

"ברתל מקרין קסם ונמרצות שקשה לעמוד בפניהם. 

דרך המפגש בין עולם השמחה והתמימות של הריקודים לביו עולם הכוחניות והסדיזם של השירות הצבאי, אנחנו לומדים באמצעות ההצגה הקטנה והחכמה הזו משהו עצוב על עצמנו ועל העולם שבו אנו חיים, עולם שבו ריקודים נולדים לרוב מכאב ולא משמחה או מאהבה." (שי בר יעקב – ידיעות אחרונות)

ברתל מופיע בדמות מבדרת להדהים, ועם זאת אנושית ומעניינת…רובין וברתל יוצרים משהו מיוחד באמת… (יובל בן-עמי – ישראל היום)

שליטתו הפיזית המרשימה של ברתל בתנועה ובריקוד נרכשה במיוחד לצורך ההצגה הזאת, ותהליך הלימוד עיצב את מאפייני משחקו המצוין כמרקיד…

ברתל, בחיוך שרמנטי מפתה מאוד מרקיד את סיפורו של איתן הררי בצעדים של תום ושל התפקחות.  (צבי גורן, "הבמה").

מסע מטלטל המתחיל בתיאטרון פיזי, ממשיך במחול בליווי מקהלה ומסתיים בפגישה אינטימית עם גבריאל – מטפל בשיטת הקונסטלציה. 

ההצגה זכתה בפרס ההצגה הטובה, עיצוב חלל ותלבושות ופרס הכוריאוגרפיה בפסטיבל עכו 2015

מנימוקי השופטים:

"על התובנה המופלאה שמחברת אותנו לשורש השורשים של הפחד, שאומר לנו 'אתה פה כבר הרבה דורות ויש לך עבודה ידידי לעשות…', על השפה הבימתית המיוחדת העוברת מטכניקה אחת לשנייה, על מסירות אין קץ של להקה הנותנת הופעה בלתי נשכחת ועל השאיפה לשלמות שאנו מקווים שיום אחד תגיע". 

קוד הנחה למנוי התרבות של תל אביב: דמוקרטיה

בבוקר ההצגה "המפלצת בארון של סבתא", כשהקהל כבר באולם, מגלה השחקנית הראשית שאין חשמל והפנסים לא דולקים. היא מזמינה בדחיפות את חיים החשמלטור, אלא שחיים – חשמלאי חרוץ, ישר ודייקן, סובל לצערנו מפחד גבהים. האם הוא יצליח להתגבר על הפחד ולטפס על הסולם? או אולי השחקנית תהיה זו שתתגבר על הפחד שלה משינויים ותצליח לקיים את ההצגה בתנאים הקיימים? הצגה לילדים עם הורים והורים שהיו פעם ילדים על האומץ לפחד ועל ההתמודדות עם הפחד בעזרת התיאטרון.

זוהי הצגה בתוך הצגה המזמינה את הקהל הצעיר לעזור לגיבור ההצגה לגבור על הפחד שלו. את ההצגה מלווה במוזיקה חיה המוזיקאי אלעד ישי ואת התלבושות עיצב מאור צבר (שאחראי בין השאר על השמלה של נטע ברזילי והתלבושות בקמפיין סופר פארם).