הופכים שולחן הוא מופע תיאטרוני שמאפשר לקהל לחוות את תהליך היצירה תוך כדי התהוותו. השחקנים והשחקניות יציגו את פרשנותם לדמויות שהוזמנו לגלם ויחקרו כיוונים לביצוע משחקי, ובנקודות זמן קבועות במהלך כל מופע הקהל יוזמן לקחת חלק בדיון ולהגיב על המהלך שנפרש בפניו.

הסדרה הקרובה תהיה שלושה מופעים של עבודת שולחן על המחזה פילוקטט מאת היינר מולר, בגירסה המבוססת על תרגומו של אבישי מילשטיין. מחזה זה – עיבוד לפילוקטטס של סופוקלס – מציג פרשנות מודרנית לסיפור הגעתם של אודיסאוס ונאופטולמוס אל האי הבודד שאליו הושלך הקשת האגדי פילוקטט. על רקע ההתפוררות בצבא היווני, המותש מן המצור הארוך על טרויה, אודיסאוס מנסה לתמרן את פילוקטט להתגבר על תחושות העלבון והכעס ולצאת לשדה הקרב כדי להוביל את היוונים לניצחון – ובתמורה לזכות בתהילה.

משתתפים: אבי אוריה (אודיסאוס), שירי גולן (פילוקטט), דיוויד לוינסקי (נאופטולמוס)

העיבוד של ברטולט ברכט לאנטיגונה הועלה לראשונה ב-1948 בשוויץ והתקבל בקול ענות חלושה, אבל כיום נתפס כאחת היצירות החשובות ביותר שלו. באמצעות שכתובו של המיתוס ונטיעתו בהקשר חדש ביקש ברכט להצביע על כך שהברבריות הגלומה בסדרי העולם העתיק לא נעלמה או הוכנעה, ובעצם עומדת בתשתיתו של העולם המודרני הנאור־לכאורה. כך, פחות משלוש שנים לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה, ניסח ברכט משל על צמיחת הפשיזם הרצחני מתוך התרבות המערבית.

ההצגה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב – הבכורה הישראלית של העיבוד הזה – נוטעת את העלילה הבדיונית בתוך עולם של חיות מפוחלצות, כהערה ביקורתית על יכולתה התיאטרלית של העריצות להסוות את עצמה (ע"ע פחלוץ), כמו גם על מעמדה ה"מפוחלץ" של אנטיגונה בתרבות המערב.