שירה לציבור

במיצב שירה לציבור משלב יהונתן רון בין עדויות טקסטואליות מתוך פרוטוקולים של בתי משפט בישראל, המתעדים מקרי אלימות, לבין פורמט הקריוקי, שילוב המוליד אירוע בעל פוטנציאל פרפורמטיבי ומאפשר למבקרים לדמיין ואף לקחת חלק בשִחזור האירועים האלימים. כל אחת מן העדויות עוּבדה לטקסט דמוי מחזה דרמטי, והולחן עבורה פסקול מקורי. המבקרים מוזמנים להפעיל את "מכונת הקריוקי" ולקרוא את הטקסט בקול או בדממה בעקבות כדור, המקפץ ממילה למילה, מסמן את קצב הקריאה ומוליך את האירוע. האיכות הפרפורמטיבית שבלב המיצב מבקשת את השתתפותם הפעילה של המבקרים ומאפשרת להם – בשונה מצפייה או מקריאה של דיווח חדשותי – לשחזר את האירוע כאילו היו חלק ממנו. בין שהמשתתפים קוראים טקסט של קורבן הפשע או של מחוללו, הם יכולים לחוש בגופם, מחד גיסא, את העלבון, את המצוקה ואת הפחד, ומאידך גיסא – את שכרון הכוח ואת תחושת השליטה. כך מבקש המיצב לערער את איזור הנוחות של "אי הידיעה" ולהדגיש את האחריות הקולקטיבית לאלימות חברתית. ההנאה המוכרת מהשתתפות במפגש קריוקי מתפוגגת, ואת מקומה תופסת ההבנה, שהמשתתפים הופכים בעל כורחם לשותפים, המהדהדים בקולם האישי מקרים של אלימות קיצונית ומזכירים לנו עד כמה החברה הישראלית – על כל מגזריה – רוויה בגילויי אלימות יומיומיים.

העבודה שירה לציבור מציגה בתערוכה שורש רע בבית האמנים עד 27.7.24