ירמה שלי
מלכה מריןיצירה בימתית בעקבות "ירמה" מאת פדריקו גרסיה לורקה
![](https://eve.org.il/test/wp-content/uploads/2021/10/מבט-מלמעלה-מתוקן-1024x641.jpg)
![](https://eve.org.il/test/wp-content/uploads/2021/10/ירמה-שלי-גילי-מילר-צילום-אלון-סגל-1024x683.jpg)
![](https://eve.org.il/test/wp-content/uploads/2021/10/ירמה-שלי-גילי-מילר-צילום-דניאל-ביבס-580x1024.jpg)
![](https://eve.org.il/test/wp-content/uploads/2021/10/ירמה-שלי-רונה-זורלא.-צילם-אלון-סגל-1024x788.jpg)
![](https://eve.org.il/test/wp-content/uploads/2021/10/ירמה-שלי-דניאל-אזולאי-גילי-מילר-1024x580.jpg)
![](https://eve.org.il/test/wp-content/uploads/2021/10/דניאל-אזולאי-גילי-מילר-צילמה-דניאל-ביבס-1024x683.jpg)
![](https://eve.org.il/test/wp-content/uploads/2021/10/גילי-מילר-דניאל-אזולאי-ברקע-אחיות-צילמה-דניאל-ביבס-1024x580.jpg)
![](https://eve.org.il/test/wp-content/uploads/2021/10/אנה-סנגרדניאל-אזולאי-רונה-זורלא-צילמה-דניאל-ביבס-1024x580.jpg)
![](https://eve.org.il/test/wp-content/uploads/2021/10/DBP07138DanielBibas©-עותק-614x1024.jpg)
המחזה "ירמה" מאת לורקה, נכתב בשנת 1934 ועוסק באשה שלא מצליחה להרות. התשוקה לילד הופכת לאובססיה המכלה אותה ואת הסובבים אותה.
ההצגה "ירמה שלי" היא אינטרפרטציה אישית למחזה הזה. ירמה שלנו היא אישה הכלואה בתודעה שלה, כמהה למעשה יצירה רוחני הנתפס בעיניה כאסור מאחר והיא אישה. היא מטמיעה מוסכמות חברתיות בנוגע לנשים, מקומן, יכולותיהן ומגבלותיהן בצורה קיצונית. מבחינתה, רק באמצעות ילד שתביא לאוויר העולם (בן זכר כמובן, לא בת) היא תממש את עצמה ותותיר חותם. הדחף ליצור, הנשיות והאימהות מקבלים אצלה ייצוג אחד: ילד.
ההצגה בנויה על שרשרת אינטראקציות ועימותים בין ירמה הכלואה לבין העולם החיצוני התוסס שדווקא אינו כבול לציוויים הנוקשים שירמה לוקחת על עצמה: נציגיו מנגנים, שרים ורוקדים באופן טבעי והרמוני כחלק מהחיים עצמם. ירמה מנסה נואשות להבין את העולם הזה, את מערכות היחסים שבו ואיך הוא פועל.
עיצוב הבמה משקף את העימות הזה. מעגל פנימי מסמל את תודעתה המיוסרת של ירמה ובו היא נעה ופועלת ואינה יוצאת ממנו ומעגל חיצוני מייצג את העולם החי, התוסס והפורה אותו היא מנסה לפענח. דמויות פורצות פנימה והחוצה או נמשכות פנימה ונהדפות החוצה ע"י ירמה.
ירמה נעה במעגל הפנימי העקר, כשעולמה מצטמצם בתנועות מעגליות הולכות וקטנות עד שהיא קורסת לתוך עצמה בחוסר מימוש, יאוש ותסכול.
ההצגה קיבלה שני מועמדויות לקיפוד הזהב 2018.
מלכה מרין זכתה בפרס במאית השנה ומעבדת השנה בפרסי תיאטרון הסימטה לשנת 2019.