דרמה לחיים ומוות, על אומנות חברות ופער הדורות

הצייר מארק רות'קו מבכירי ציירי האקספרסיוניזם המופשט מתבקש תמורת סכום נכבד, לצייר לרווחת הסועדים במסעדת 'ארבע העונות' הנבנית בניו יורק סדרת ציורי קיר. הוא מסכים, אך מתמלא חרדות כשהוא נאלץ להתמודד עם האקט המסחרי מול ערכיו האומנותיים שלו עצמו ומול האסיסטנט הצעיר והכריזמטי שלו, שמביא אתו ניחוחות של תקופה חדשה העלולה להשאיר אותו לא רלוונטי.

המחזה הגאוני הזה של הרולד פינטר, למרות היותו נטוע בלונדון של שנות השישים, הוא אוניברסלי ועל זמני.

​בחרתי למקם את הקומדיה הטרגית והגרוטסקית הזאת בתל אביב של עכשיו. שני אחים ממוצא אתיופי נוקטים בגישות שונות ביחס לחייהם כשחורים בישראל הגזענית והאלימה. האח הצעיר ציני, אכזרי וחריף שכל נטש כבר מזמן את האמון בבני האדם ונאמנותו היחידה נתונה לאחיו. האח המבוגר, עדין הנפש, נותן מחסה לקבצן קשיש, ישראלי וותיק שגורלו לא שפר עליו, ועוזר לו ככל יכולתו.

​חסר הבית הזקן, הנרגן והגזען שנאסף לביתם של האחים הוא אדם רדוף פחדים ואשמה. גם עברו המעורפל (המודחק?) תמיד מציץ מאחורי כתפו. מדוע למרות מצבו האובייקטיבי העגום הוא חושב שהוא יכול להשתלט על מצב העניינים בדירה, לסכסך בין האחים ולהשפיל את האח שהיטיב עמו?? האם הביטחון שנותן לו צבע עורו הלבן והוותק הישראלי שלו מאפשרים לו ללכת בדרך החתחתים הזאת?

​ההצגה מתמקדת בתהליך שעובר האח הבכור פגוע הנפש מיחס של נתינה וריצוי כלפי הקבצן הזקן לביטויי כעס ולניתוק ממנו כשזה האחרון פוגע במכוון בציפור נפשו. היכולת החדשה הזאת שלו לבטא את כעסו היא לב ליבה של היצירה כפי שאני רואה אותה והיא ביטוי לכעס האישי שלי נוכח המציאות החברתית והפוליטית שלנו כאן ועכשיו.

שנת בכורה: 2022

ב-1936 ערכו ידידי ״הבימה״ בתל אביב משפט מדומיין בעקבות החלטת התיאטרון להעלות לראשונה בעברית את המחזה ״הסוחר מוונציה״. עוד לפני הפרמיירה, קמה מחאה ציבורית ערה סביב השאלה: מה ראוי שיעלה על במת התיאטרון העברי? הנאשמים במשפט היו לא פחות מאשר וויליאם שייקספיר, תיאטרון ״הבימה״ ובמאי ההצגה – הפרופסור ליאופולד ייסנר, שנמלט לא מכבר מברלין הנאצית בחיפוש אחר מקלט בטוח.

ב-2023 הבמאית אורלי רביניאן מזמנת באיי ובאות כוח לבמה – קולות פוליטיים עכשווים – לייצג, לטעון, להעיד, לשחק, לפעול, להתווכח, לשקף ולהשתקף. תוך התמקדות בדמותו של ליאופולד ייסנר ובנאום הנאשם שנשא במשפט, ״הערעור״ מחפש אחר כלים לשיחה גם במצביי אי-הסכמה, פילוג, אי-שייכות, שיסוי, השתקה וריבוי נרטיבים. בין 36 ל-23, בין הקומי לטראגי, בין האמיתי למדומה, מתגלות נקודות מבט הקושרות בין הערעור ההיסטורי למציאות חיינו "דווקא כאן, דווקא עכשיו".

"הערעור" חוקר את אחת הפעולות הפרפורמטיביות הראשונות המתועדות בתולדות התרבות הישראלית. לאחר מעשה ההגירה של הבמאית, התעוררו מחדש קולות פנימיים וחיצוניים בפוליטיקה המקומית והחלו לנהל במוחה משפט אידיאולוגי ונרטיבי בלתי נגמר זה מול זה. ב"הערעור" היא מבקשת ליצור במה ציבורית לקולות הללו, הסותרים לכאורה, ולהזמין קהל לקחת חלק בדיון, בדומה לאירוע בשנת 1936.

מה קורה כשבמאית ישראלית ממוצא פרסי מזמינה לחדר החזרות שחקן ישראלי-פיליפיני-שוויצרי, שחקנית טורקיה-גרמניה ופליט אריתראי, בוגר תיאטרון "חולות"? בין הניסיונות למצוא שפה משותפת, נפרש על הבמה מסע רב-לשוני על המחירים הזהותיים של ההגירה. ההצגה עלתה בבכורה בתיאטרון הנוימארקט בציריך.

אחד המחזות המפורסמים ביותר של המחזאי האמריקאי הגדול במאה ה-20 טנסי וויליאמס. זהו במידה רבה מחזה אוטוביוגרפי, שהביא למחבר את ההצלחה המהדהדת הראשונה.

יודקה פלס, שחקן שייקספירי מפורסם, יושב כבר שנה בבית בגלל המגפה שפרצה בארץ. פזית פלס, בתו, עושה הכל כדי למצוא לו מקום להופיע בו אבל כל התיאטראות בארץ נסגרו. בייאושה היא מגיעה למקום היחיד שפתוח כרגע – מועדון לנפגעי הלם קרב ממלחמת יום כיפור.

כיצד תתמודדי עם הפישוק הגברי המצוי באוטובוס? מה תעשי אם הבוס שולח ידיים? פרופסור פלחוביץ' ועוזרת המחקר שלה, גומבה, יענו על השאלות החשובות הללו ויספקו לכן עוד שפע עצות, טיפים וטריקים להתנהגות אנושית נשית בסיסית במרחב הציבורי – ובכלל. פרופסור פלחוביץ', מומחית בינלאומית להתנהגות אנושית בסיסית, מקדישה את חייה לחקר ההתנהגות האנושית, במטרה לשפר את איכות חייהם של האנשים הראויים לכך. גומבה, מתמחה בהתנהגות אנושית בסיסית ומתעמלת חובבת, מסייעת לפרופסור בהרצאותיה, ואף חולקת מהתובנות האישיות שלה. כל זאת ועוד בהרצאה מאירת העיניים "אישה בשנות האלפיים – הכיצד ולאן? התנהגות אנושית-נשית-בסיסית והשלכותיה בעידן המודרני בחברה הפטריארכלית הפונה מטריארכלה". אז מה זה בעצם? ערב העצמה נשית? סאטירה נשכנית? כל זה והרבה יותר. המופע מקבל בחום את כל המגדרים. ועכשיו ברצינות: בתקופה שבה כמעט בכל יום אנחנו שומעות על עוול שנגרם לנשים בחברה שמציגה את עצמה כשיוויונית ומתקדמת, חשוב לנו לעצור רגע ולהצביע על האבסורד. לכאורה, כבר הגענו אל מחוז חפצנו מבחינת מעמד האישה – ובעצם יש לנו עוד דרך ארוכה ורצופת אתגרים עד שנגיע לשם.

תקציר העלילה:

בטי דראופר שוכרת את שירותיו של מר שפיץ כדמות אב לבתה הטינאייג'רית. אך כאשר שיטות החינוך הקפדניות של האבא משתלטות על הבית ומיה המפונקת מתחילה להשתנות, בטי מוצאת שהתפקיד שלה כאם נמצא בסכנה.
קומדיה פרועה וסאטירית על השאלה מה הדרך הטובה ביותר לחנך את ילדינו בעידן בו הכול כבר פרוץ.

על היצירה:

ההצגה דמות אב היא קומדיה מסוגננת על נערה שאינה יודעת גבולות. ההצגה מציבה שאלות לגבי תפקידם של ההורים בחינוך הילדים, ועושה זאת על ידי מנגנון תיאטרוני הבוחן את המשפחה כמשחק תפקידים. יחסי הכוחות והדינמיקה המשפחתית נבחנים בהומור דרך מנגנוני ניכור ואבסורד. אנו בוחנים את טובת הילד בעולם קאפיטליסטי מופרט ודמיוני בו ילד יכול לבחור את הוריו, בדיוק כפי שהוא בוחר תיכון וחוגים המתאימים לו ומקדמים את מטרותיו. פערי הדורות שבמחזה מתבטאים בסגנון ובשפה. הילדה מדברת בשפת "ההאשטאג", מצלמת סרטונים, מתייגת את חייה, ומביאה לפיטורים של מורים מבית הספר, בעוד ההורים כמו נשארו מאחור, על במת תיאטרון משנות ה-60.  

בקרחון הכי קרחוני אי שם בקוטב, חיים 3 חברים שתמיד חולמים לראות את הזוהר הצפוני אך לא מצליחים להגיע לנקודת התצפית הטובה ביותר. יש בדרך תחנות לעבור, סכנות שאורבות ופחדים להתמודד איתם… קצת כמו בחיים. מסע קפוא ומושלג עם הרבה הפתעות ופינגווינים.

ברוכים הבאים לגינה הכי יפה שיש. בואו לשמוע את ההרצאה הכי משעממת בעולם על פרחים,פרחים ועוד פרחים. אתם הולכים לפהק, להירדם ולסבול ממש. אלא אם כן….יקרה משהו ממש נורא. אבל אל תדאגו. מה כבר יכול לקרות בהרצאה על פרחים?

״קקטוס״ הצגה קוצנית מפתיעה, גורמת לכאבי בטן מרוב צחוק ולמתיחת עור הפנים מרוב חיוכים. אנחנו מקווים.

הרבה שטות, מוזיקה, הומור ואהבה לקהל הילדים וההורים.

שש דמויות מתרוצצות בבית משותף אי שם בארץ בניסיון נואש למצוא תיקון,

סליחה ומחילה. חגיגה תיאטרונית מצחיקה ועצובה שחוקרת את עצביה

החשופים של חברה מסוכסכת בתוך עצמה שאינה מצליחה להתגבר על פצעי

העבר.

"סומכי" הוא סיפור אהבה והרפתקאות המתרחש בירושלים בזמן המנדט הבריטי.

הוא מספר את סיפור הרפתקאותיו של סומכי בן ה-11, המתרחש כולו ביום אחד, יום שבו קיבל במתנה אופניים, אבל החליף אותם ברכבת, שאותה החליף בכלב, שאותו איבד; והוא מספר את סיפור האהבה של סומכי לאסתי, השזור בהרפתקאותיו.

עמוס עוז מפליא לתאר את ההתאהבות העדינה של סומכי, את הדמויות הצבעוניות שהוא פוגש, ואת עולם הדימיון העשיר שלו. והדיאלוגים… מרהיבים בדיוקם! זה מה שהצית את דימיוני כשנתקלתי בספר הזה בספריה. מייד יכולתי לדמיין אותו כהצגה. בהצגה הכל מסופר  מזכרונותיו של סומכי המבוגר, המספר לבתו על הרפתקאותיו כילד. אלא שאז הזיכרונות קורמים עור וגידים, ומפגישים על הבמה את סומכי המבוגר (*שלום שמואלוב האדיר ) עם סומכי הילד (מני גרוס המרגש) ואסתי האהובה (נועה פרומרמן המקסימה).

הכל מוגש עם התפאורה המפתיעה של שי אהרון, המוזיקה הרגישה של נדב ויקינסקי והתאורה הפיוטית של זיו וולושין. 

בילדותי תמיד היו אומרים לי להציב את הרגלים על הקרקע. להפסיק להסתובב עם הראש בעננים… להכין שעורים, להקשיב להורים ולמורים. למזלי השכלתי להקשיב לשניהם. בבגרותי, תפסו החלומות מקום מרכזי בחיי, ואני משתדלת להגשים את חלומותיי ואת אלה של קרוביי ביומיום. כיוצרת, כל יצירה היא הגשמה של חלום ענק.

ארוע עננים אינטראקטיבי המשלב בין קהל לשחקנים, חלומות וטכנולוגיה עכשווית. חלקיו יוצרים את התמונה השלמה כשהקהל מוזמן להשתלב בהם בדרכים שונות: להקשיב, להקליט להצטלם לראות לצחוק ולחלום!

הצטרפו למאגר החלומות הגדול בעולם! חלומות בכל השפות, חלומות טובים ורעים- כולם אצלנו מתקבלים.

– להקשיב:  ענני חלום מעופפים מזמינים את העוברים ושבים להכניס את ראשם לרגע של חלום. בתוך החלל המוגן והנעים, יאזין כל אחד לחלומות מוקלטים של ילדים ומבוגרים. 

– להקליט: אל חלל אינטימי וקסום, מוזמנים חולמים כדי לספר ולהקליט את חלומותיהם ושירי הערש שלהם ויצטרפו אל מאגר החלומות ושירי הערש הבינלאומי ששמנו לנו למטרה ליצור. 

-להצטלם: מיטת קסם בה יכול הצופה להשתלב כדמויות שונות ולהצטלם בתוכה. השמיכה עשויה כספר ובכל דף דמות אחרת כאשר הצופה הופך לחלק מהדף בדרכים שונות ומנציח את הרגע בצילום.

לנגן: את המוזיקה המקורית של המופע יוצרים הילדים בזמן אמת כשהם מצטרפים למנצח "תזמורת טיפות הגשם " שלנו, יוני טל !

פשר החלומות: 

מניסיון ההקלטות שצברתי, אני יכולה לומר ללא ספקות, כי ההקשבה לחלומות מעוררת השראה ועוטפת את המאזין בעולם קסום, באופטימיות ואמונה לגבי הדור הבא והפוטנציאל האנושי. המקליטים, חווים חוויה של קירבה והאדרה עצמית. מקבלים ביטחון שעולמם הפנימי עשיר ומעניין ובעל יכולת להגשמה ולפריחה. 

מופע חלומי המאחד ניגודים: קטן וגדול, אינטימי וציבורי, חומר אנושי וטכנולוגי, ובעיקר מעורר את כל החושים ומזמין להשתתף, לחגוג ולחלום!

שנת 1975. שנתיים עברו מאז מלחמת יום הכיפורים. צביקה רגב, לוחם מילואים מגדס״ר 87, מתאשפז במחלקה ניסיונית בירושלים. כבר שנתיים שהוא מתעורר מדי לילה בעודו צועק ״אוקטובר״ מבלי לדעת מה משמעות הצעקה. כבר שנתיים שהוא סובל מחרדות, התקפי זעם ואובדן זיכרון. עם הגיעו למחלקה, מחליטים חבריו יונתן ושלום, בצעד חריג, לאשפז את עצמם יחד איתו על מנת להשיב אליו את זיכרונותיו, אלא שהמשימה קשה יותר משחשבו, כאשר צביקה אף לא מזהה אותם. מבעד למחלקה, ניכרת השפעת המלחמה על כלל הדמויות, כאשר שלושת הסיפורים משתלבים זה בזה ומאירים את האופן בו גברים ונשים כאחד צרבו בגופם את הזיכרון והשכול ונותרו כלואים במעגל הטראומה. 

היצירה מבקשת לפתוח בפנינו את שערי הנפש ולהציב זה לצד זה את השקט והתופת, את ההיסטוריה והיומיום, את האמונה והאובדן, את צלם האדם וצלם המקום.  העלילה מתרחשת בימים בהם היחידה לתגובות קרב טרם הוקמה והשיח על אודות הלם קרב עוד היה בתחילת דרכו. המחזה אמנם שואב השראתו מאירועים אמיתיים ומבוסס על מחקר מקיף על המלחמה והשלכותיה הנפשיות ומשלב בתוכו קטעי ארכיון, ציטוטים, דיווחים וקטעי סאונד מימי המלחמה, אך דמויות המחזה בדיוניות וכך חלקים נרחבים מהעלילה עצמה. כך, נוצר טשטוש מכוון נוסף בין הטראומה לזיכרון המתעתע לבין המציאות העכשווית. 

"פרלה" דמות ליצנית, נוסטלגית תמימה ונאיבית. המלאה בצפייה ותקווה לאהבה הגדולה של חייה ולחלומות המחכים להתגשם, הערב זה הערב!!!! הבמה מוכנה למופע הגדול של חייה! הערב חלומה הגדול יתגשם! היא תמצא חתן, תנשא, תקים בית, תחיה באושר ואושר… אך מה קורה כשהכל משתבש??? 

הקהל מלווה את פרלה ברגעי השיא והשפל, האכזבה, הייאוש והבחירה בחיים. 

פרלה יוצאת למסע… היא תעזוב את הבמה הנוצצת ותשוב הביתה, אל עצמה, אל חייה, תבנה את ביתה ואת עצמה מתוך המזוודה שהגיע איתה. תמצא חוף מבטחים בחיים לבד! כל זאת במציאות, אך בחלומות כשפרלה מניחה ראשה על הכר באות וצפות כל הפנטזיות הישנות…     

פרלה מקיימת את המופע בסגנון של קומדיה מוסיקלית, המופע מלווה בשירים נוסטלגיים בתרגום מופלא של רויטל מוניטה לעברית.

איתן הררי, מרקיד השואף להכרה, מנצל הרקדה אליה הוקפץ כמחליף, כדי ליצור ריקוד עם חדשני בשיתוף הקהל וע"י כך לשדרג את מעמדו בעולם המחול הישראלי. במהלך ההרקדה חושף איתן את מקורות ההשראה שלו – חוויות אותן חווה בצעירותו. ההרקדה מתקדמת, איתן מתחיל להרגיש את ניחוח ההצלחה ודווקא אז מאיימים זיכרונותיו להשתלט עליו ולהאפיל על חגיגת המחול. 

ההצגה "יולדות" מבקשת להביא לקדמת הבמה את קולן של מי שהושתקו כל כך הרבה שנים, האמהות של הילדים שנחטפו, ולמצוא את החיבור ביניהן לביננו, נשים ואמהות של היום. 

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ובעיקר בשנות החמישים נעלמו אלפי תינוקות ופעוטות ממשפחותיהם – משפחות עולים שהגיעו ארצה ושוכנו במעברות ובמחנות קליטה. כשני שליש מהילדים היו ממשפחות עולים מתימן. השליש הנותר של הילדים היו ילדים ממשפחות טוניסאיות, מרוקאיות, טריפולטאיות, עיראקיות ועוד – ומקצתם ילדים למשפחות שעלו ממדינות הבלקן.  ההצגה "יולדות" מבקשת להביא לקדמת הבמה את קולן של מי שהושתקו כל כך הרבה שנים, האמהות של הילדים שנחטפו, ולמצוא את החיבור ביניהן לביננו, הנשים והאמהות של היום. 

אחד הדברים הבולטים ביותר בסיפור של פרשת ילדי תימן, מזרח והבלקן הוא ההשתקה. ההשתקה – חלקה מוכתב מבחוץ, וחלקה כה מוטמע בהוויה שהנשים כבר מפעילות אותה על עצמן – חוזרת וצפה בכל אחד מהחלקים של "יולדות": היולדת בבית החולים שמתבקשת לא לשאול שאלות; האמהות שנותרות אילמות מול הצוותים הרפואיים; האחיות שבוחרות בהתחמקות ממענה לשאלות; והמאומצת שנתקלת בחומת שתיקה מול הוריה המאמצים. השתקה היא חלק בלתי נפרד מהפקעה, בהיעדר קול, נעדרת גם הבעלות של נשים על הנרטיב והחוויות שלהן.

כדי להשמיע את קולותיהן של הנשים בחרנו להשתמש בארבעה סוגי עדויות: עדויות של האמהות שמספרות את סיפוריהן, ומסרבות לשכוח  ולהישכח; עדויות של אחיות  המבוססות על חקירות האחיות בוועדה אשר שופכות אור חלקי, מתחמק, על מנגנון החטיפה;   עדותה של נכדה על סיפור סבתה אשר מדגימה את המעבר הבין-דורי של הטראוומה וההשתקה; והפואמה "יולדות" של המשוררת והסופרת איריס אליה-כהן בה היא פורשת את סיפור הלידה שלה. 

יצירתם של נמר גולן וג׳וזף שפרינצק על פי סיפורים של רוברט ואלזר.

"כל העולם נכנס בתוך הקומקום"

פתגם סיני

שלושה גברים מתעוררים בדירת חדר צפופה ומתפרקת. 

הם מנסים להרתיח קומקום. 

תוצאה: 80 דקות של טירוף קומי סוחף ללא מלים.

UNDER CONSTRUCTION הנו יצירה משותפת של קבוצת DAVAI. המופע הועלה בחמישה פסטיבלים בינלאומיים בישראל, מקסיקו, סרביה, הודו וספרד, וזכה בפרס קיפוד הזהב (2018) עבור עבודה קבוצתית.

אנחנו מזמינות אתכם לקחת חלק במופע מיוחד במינו שבנוי מסיפורים שנכתבו וממשיכים להכתב להשלח אלינו על גלויות על ידי נשים מרחבי העולם. כל מופע הוא חד פעמי ומורכב מגלויות שונות לפי נושאים שאנו מקבלות בדואר על הגלויות.

המופע מתרחש בנסיך – בית תרבות בילוי ושיכר. בחלק הראשון של המופע אתם מוזמנים לאכול, לשתות ולכתוב גלויות ובחלקו השני של הערב יתקיים המופע המרכזי.

שלושה סיפורים נפגשים על במה אחת: ערן מפחד לתפוס כדורים, שגיא רוצה שיער בלונדיני עם שביל באמצע, שחף הוא אלוף בטבילת ביסקוויטים בתה. הם יספרו, הם ירקדו, הם יצחיקו, ואולי אפילו יגרמו לכם גם לבכות. הם ינסו לנצח בתחרות בלי מנצחים.

מופע תאטרון פיזי מצחיק וכנה שמורכב מסיפורים אמיתיים, אקרובטיקה מחול ועוד…

המחזה כתוב בסגנון תיאטרון אבסורד.    

שני גברים ובחורה באמצע חייהם מנסים להחליט על המשכם או לא באמצעות  יחסיהם עם הזולת.   

ההצגה מערערת  אצל הצופה את תפיסת העצמי כמצב טראגי, ומציעה מבט קומי ותפיסה יותר מפוכחת על החיים בכלל.

יום אחד ברחוב עוצרת משטרת ישראל את יהודית, חברה בקבוצה שחיה ביחד בבנין במרכז הארץ. גם את שאר חברי הקבוצה המורכבת מנשים וילדים עוצרת המשטרה, וגם את מנהיג הקבוצה, גבר, המואשם בעברות קשות של מין והחזקת חברי הקבוצה בתנאי עבדות. כל חברות הקבוצה מופרדות. כל אחת ביחד עם ילדיה נשלחות למקלטים שונים. נאסר עליהן ליצור קשר אחת עם השנייה. מאותו רגע צריכה יהודית להתמודד עם הניתוק והפירוק של הקבוצה שהייתה משפחתה ומרכז חייה במשך 12 שנים. בהוראת הרשויות היא חוזרת לבית הוריה, אותו עזבה בנערותה, הפעם כאמא. העובדות שמתגלות לה על שהתרחש בבית המשותף של אותו גבר לו הייתה מסורה כל אותן שנים, מאיימות לשמוט את הקרקע מתחת לרגליה. מנקודה זו היא צריכה להיאבק, לבנות לעצמה ולחמשת ילדיה נתיב קיום בתוך המשפחה, הקיבוץ והחברה הישראלית אליהם היא לא מרגישה שייכת.

מעשה בפישל קארפ, הטייקון של העיירה, בצלאל משה היתום, ודג גדול,ששושלת ייחוסו נמשכת עד לדגים שהיו עם יונה הנביא במסעו לנינווה. סאטירה אכזרית ומצחיקה על דגים, אנשים ורעבתנות אין סופית שלא יודעת גבולות.

עיבוד חדש ליצירה המרתקת, האירונית והאלגורית פרי עטו של הסופר זוכה פרס הנובל ש"י עגנון, מגדולי היוצרים של הספרות העברית בעת החדשה.  

מה עושים כשהארנב החולה מסרב לקחת תרופה? טילה האחות הססגונית מוצאת פתרון.

אפילו עם מזרק או מד חום היא יוצרת עולם שבו כמעט הכל אפשרי. 

תיאטרון חפצים, בובות וליצנות המעמיד במרכז הבמה את כוחם המרפא של המשחק והדמיון.

ההצגה מאושרת בפמי פרמיום

מגיל 4 ומעלה | כ-50 דק'

מופע תיאטרון-מחול מצחיק וסוחף. שלושה סיפורים נפגשים על במה אחת. ליאור מפחדת לשיר, איה מעזה לא לאהוב כלבים, נופר תוהה למה לא הטרידו אותה כשהייתה קטנה. הן יספרו, הן ירקדו, הן יצחיקו ואולי אפילו יגרמו לכם גם לבכות. הן ינסו לנצח בתחרות בלי מנצחות.

המחזה הנצחי של שייקספיר, בהפקה דו-לשונית, ערבית ועברית. אהבה של זוג צעירים משני צידי סכסוך פוליטי עקוב מדם. تتخذ مسرحية شكسبير الأبديه روميو وجوليت تتخذ صورة آنية حديثة بأنتاج ثنائي اللغة, باللغة العربية والعبرية. قصة حب بين شاب وصبية تدور قصتهما بينما يحوّم حولها وحيالها نزاع سياسي لا يخلو من حقن الدماء.