אריה אלדר | מחכים לגודו

ולאדימיר-דידי ואסטרגון-גוגו, מהגרי עבודה נפגשים מדי ערב, בעונת הסתיו על דרך בשדה, לרגלי עץ שחור ועירום. הם מקיימים את הטקס הקבוע שלהם. מחכים לגודו. הם אינם יודעים עליו דבר, אבל בטוחים שאם הוא יבוא הם ינצלו. את הבמה חוצים פוצו, בעל האדמה שהם נודדים עליה, ולאקי, נושא הכלים שלו. המפגש עימם מציג לדידי וגוגו מראה מעוותת שלהם. כשהשניים יוצאים מגיע נער שליח עם מסר מגודו. המסר הוא לא מסר. הוא לא מבהיר דבר. הלילה יורד, ובמערכה השניה הטקס חוזר, והשאלות המצבים מתעצמים. הלילה השחור והחורף המתקרב, המוות, אם תרצו, מאיימים להגיע.

מחזה: סמואל בקט
תרגום: משה שמיר
בימוי ועיצוב: אריה אלדר
מוזיקה: עודד גדיר
עיצוב תאורה: מאיר עקריש
משתתפים: אוהד ווינקלר (אסטרגון - גוגו); אוריה הירש (ולדימיר - דידי), תום בן נר (לאקי); מיכאל לרנר (פוצו), גל שור(הנער - מנהל ההצגה).


תאריכים קרובים

יום ב'28.10.1920:30תיאטרון הסימטהלרכישה >>