תדגימי

דרמת בית משפט תיעודית

יצירה ובימוי: דפנה זילברג
משתתפים: אפרת ארנון, שרית וינו אלעד, אבי סרוסי, כנרת לימוני, נעמה שפירא
דרמטורגיה: נטלי צוקרמן
עיצוב חלל ותאורה: איריס מועלם
עיצוב תלבושות: ורוניקה שור
מוזיקה מקורית: מיכאל כהן
וידיאו: נמרוד צין
כוריאוגרפיה: מור שני
ע. במאית: מיכל פינטו
הפקה וניהול הצגה: לירון נח
צילום סטילס: אלעד אקרמן

בדיון שהתקיים ב-2008 בבית המשפט המחוזי בירושלים, השופטים ועורכי הדין ביקשו מנערה בת 16 להדגים פיזית על רצפת בית המשפט את התנוחות בהן נאנסה שנתיים לפני כן, בעודה בת 14, על ידי ארבעה נערים. והיא רכנה על רצפת בית המשפט והדגימה. לאורך כל הדיון, הסנגור של הנערים מדבר לנערה באופן בוטה ואגרסיבי. הוא מאשים את ארגוני הסיוע לנשים שלימדו אותה שהיא "בטראומה", שואל אותה אם "הייתה רטובה" בזמן האונס וכו'. השופטים עושים ניסיונות רפים לבלום אותו, אך ללא הצלחה. כאשר אקורד הסיום של הדיון שכולם לוקחים בו חלק, הוא ההדגמה. עם פרסום הדיון בתקשורת, הסניגור של הנאשמים טען להגנתו: "אמפתיה תפריע לי לעשות את עבודתי" מומחים טענו: "לגיטימי לחלוטין". אגב, כולם גברים. "תדגימי" היא דרמת בית משפט שמבוססת על תמלולי אותו דיון. כאשר המינים המקוריים החולפו - הגבר היחיד במופע משחק את הנאנסת, ו-4 נשים משחקות את השופטים, התובע והסנגור. קטעי סאונד מהדיון המקורי משולבים בפס הקול ולחלק מהצופים יש תפקיד פעיל בהתרחשות הבימתית.