דפנה זילברג

בוגרת תואר שני MFA בבימוי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב, בהצטיינות. בעלת תואר ראשון בקולנוע באוניברסיטת תל אביב, במסלול תסריטאות, בהצטיינות.

בין עבודותיה: "הניצוד" גודמן - בית הספר למשחק בנגב| "אופוריה – העיר השמחה בעולם" מאת נבו זיו בפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים | "בייבי" מאת אמנדה וויטינגטון בסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין | "כרטיס לקרקס" בתיאטרון תמונע | "תורת הזרע" בתיאטרון תמונע| "דרקון הזהב" בפסטיבל עכו (2014) | "תמונות מהוצאה להורג" (אנה גלקתיה) מאת הווארד בארקר בגודמן - בית הספר למשחק בנגב | "אגדות מיערות וינה" מאת אדן פון הורבאט כפרויקט גמר לתואר שני באוניברסיטת תל אביב | "של מי החיים האלה בעצם?" מאת בריאן קלארק הצגה אורחת בתיאטרון הבימה | "דרושה אמא" בפסטיבל בת ים הבינ"ל לתיאטרון רחוב (2010) | "בתיאטרון" עיבוד לסיפור מאת אסף צפור, בפסטיבל ה-13 לתיאטרון קצר | "לכל אמן יש אמא", זוכת ציון לשבח בפסטיבל " Smallבמה 8" (2009).

 

להמשך >> לאתר היוצר/ת >>

הצגות רצות

תדגימי

תדגימי

דרמת בית משפט תיעודית

יצירה ובימוי: דפנה זילברג
משתתפים: אפרת ארנון, שרית וינו אלעד, אבי סרוסי, כנרת לימוני, נעמה שפירא
דרמטורגיה: נטלי צוקרמן
עיצוב חלל ותאורה: איריס מועלם
עיצוב תלבושות: ורוניקה שור
מוזיקה מקורית: מיכאל כהן
וידיאו: נמרוד צין
כוריאוגרפיה: מור שני
ע. במאית: מיכל פינטו
הפקה וניהול הצגה: לירון נח

לטריילר ההצגה לחצו כאן

בדיון שהתקיים ב-2008 בבית המשפט המחוזי בירושלים, השופטים ועורכי הדין ביקשו מנערה בת 16 להדגים פיזית על רצפת בית המשפט את התנוחות בהן נאנסה שנתיים לפני כן, בעודה בת 14, על ידי ארבעה נערים. והיא רכנה על רצפת בית המשפט והדגימה. לאורך כל הדיון, הסנגור של הנערים מדבר לנערה באופן בוטה ואגרסיבי. הוא מאשים את ארגוני הסיוע לנשים שלימדו אותה שהיא "בטראומה", שואל אותה אם "הייתה רטובה" בזמן האונס וכו'. השופטים עושים ניסיונות רפים לבלום אותו, אך ללא הצלחה. כאשר אקורד הסיום של הדיון שכולם לוקחים בו חלק, הוא ההדגמה. עם פרסום הדיון בתקשורת, הסניגור של הנאשמים טען להגנתו: "אמפתיה תפריע לי לעשות את עבודתי" מומחים טענו: "לגיטימי לחלוטין". אגב, כולם גברים. "תדגימי" היא דרמת בית משפט שמבוססת על תמלולי אותו דיון. כאשר המינים המקוריים החולפו - הגבר היחיד במופע משחק את הנאנסת, ו-4 נשים משחקות את השופטים, התובע והסנגור. קטעי סאונד מהדיון המקורי משולבים בפס הקול ולחלק מהצופים יש תפקיד פעיל בהתרחשות הבימתית.